הדבר שהכי קשה בלהיות גרושה זה השבתות והחגים.
חג אני חג אתה, שבת שלי שבת שלך.
הלב שלי נשבר מאבדת את עצמי, מתחפרת בעבודה טוחנת שעות על גבי שעות ומחכה שהזמן הזה בלעדיהם יעבור כמה שיותר מהר למרות שלפעמים נדמה כאילו הזמן עוצר מלכת, גם הטלפון הדומם מחכה שהשבת או החג כבר ייצא.
לפני שהם הולכים אני נושמת אותם עמוק, מסניפה את הריח שלהם מנשקת, מחבקת ומוחצת אותם, עד שהם צורחים עליי והריח שלהם נדבק בי .
ואז שהם חוזרים הנשימה חוזרת החיוך שנכבה נדלק ואני כל כך מרוגשת ושמחה ושוב נושמת ומוחצת אותם אל חייקי כל כך הרבה אהבה.
כל אחד מאיתנו בוחר בדרך אחרת לסבול את הבדידות הנכפת הזאת, אני בעבודה אתה בתפילות ובשינה. כל אחד והפינה שלו.
אני יודעת שגם לך זה לא קל להיפרד מהם להתגעגע , אך הגעגוע הוא נוראי שורף את הלב והעצמות.
אז השנה ראש השנה שלי הוא די עצוב, אתם כבר בדרך למשפחה המורחבת ואני פה. מחייכת לאורחים מברכת לשנה טובה, מעלה חיוך מאולץ שבפנים אני קצת מרוסקת.
בלב אני מתפללת שייגמר כבר החג ואתם אהובים שלי תיהיו שוב בזרועותיי.
למרות העצבות הזו שמן הסתם בהמשך הערב תיעלם קצת, אני מאמינה שתהיה שנה טובה שנה מלאה ברגעים קסומים בצחוקים ,שמחות, הצלחות, כישלונות סילסולים, חיבוקים, נשיקות והמון ריקודים.
שנה טובה אמיגוס וחג שמח.
