אין לי מושג למה הזכרונות מהבתמצווש שלי מציפים אותי אולי בגלל שהצוצו שלי מתקרב לשם בצעדי ענק.. אבל, הזיכרונות מציפים אותי אני בחצר הבית שלנו (כן פעם בת מצווש היו חוגגים בחצרות הבתים), כל המשפחה התגייסה לבשל ולהכין אמי טרחה ימים ולילות לבשל מטעמים ועוגות עד שהגיע היום הנכסף.
אני בחליפת גינס מראש אינדיאני שיער קצוץ, רזונת ללא רמז להיותי נערה מזל שהייתי עם חצאית שהעידה שאני בת אחרת האורחים היו חושבים שהם הגיעו לברמצווש.
צלם האירוע בעלה של דודתי לימים הוא הפך לגרוש שלה וכבר הספיק להיפרד מהעולם שלנו ,אבל הגרמני היקי הזה התנדב להיות הצלם, העמיד אותי בפוזות מול מריצה מלאה בפירות העונה,או על הספסל בחורשה עושה פוזות ושולחת נשיקות.
כל פוזה הייתה מלווה בפרצוף חמוץ של יאללה שחרר אותי כבר והשוס של הוידאו היה משפט הפתיחה שלי " שלום אני ... ברוכים הבאים לבת המצווה שלי " .
עוזר הצלם היה השכן שלי שהתנדב בעקשנות יתרה לעזור ליששכר הצלם. כל הערב הצלם רדף אחרי העוזר שלו, ביד אחת מצלמה משנת טרפפו ובשנייה חצובה עם פנס קטן ואני זוכרת את קולו מהדהד בוידאו שהוא צורח עליו "ככה אי אפשר לצלם אירוע אתה חייב להחזיק את החצובה".
הבת מצווש הייתה מהממת האורחים מאוד נהנו מהאוכל ומהמוסיקה הנעימה, אני צפיתי עליהם מרחוק על הפיל שבחורשה את החצאית החלפתי במכנס קצר והחולצה עם הקשירה בבטן זרקתי בגיגית של הכביסה ודחפתי אותה עמוק עמוק שאמא שלי לא תכריח אותי ללבוש אותה שוב. יששכר הצלם במהלך הערב כבר התייאש מלחפש אותי ואת העוזר שלו הוא מצא לו שולחן פינתי במדשאה של ההורים מיקם את החצובה והמצלמה ועד סוף הוידאו הצילום תקוע על הבן שלו רוקד ועושה פרצופים .
כמה חודשים לאחר מכן החלטנו לצפות בסרט הבת מצווש.
שישי בערב כל המשפחה מכונסת בסלון פיצוחים ופרות על השולחן ואנחנו צופים בסרט המהולל.
עד שמגיע קטע שבמקום לראות בת מצווש הסרט הופך לסרט פורנו ...כן אבא שלי הקליט על הבת מצווש שלי את זינה הזונה הלוחמת .. אמא שלי בצרחות אימא ויששכר בפרצוף זועף .. איך הרסת את הסרט שלי
ורק אני בפינה מבסוטית איזה כיף שהסרט הזה נגנז !!!!
