ביום שישי אחרי ארוחת הערב ישבנו מסביב לשולחן מפטפטים וצוחקים כשהקטן רץ לנו בין הרגליים ואנחנו הגדולים נהנים מהזמן יחד שלנו .
אני אוהבת את הדקות הגנוזות האלה שאנחנו יושבים יחד ומפטפטים, הם אוהבים שאני מספרת להם סיפורי ילדות תמימים. הכי הם נקרעים מסיפור הבתמיצווש שלי כן הסיפור הזה עובר מדור לדור..
הפעם נתקענו על הבר מצווה של אחי, גם הברמצווש שלו הייתה בחורשה מול הבית ממש חברת קייטרינג הייתה להורים שלי , אמי כמעצבת הייתה חייבת לתפור לי את שמלת האירוע היא תפרה לי שמלה לבנה עם תחרה מהממת שעשויה מגופיה וכתפיות עדינות, אליה הייתה מחוברת חצאית עם חגורה מיוחדת ולסיום ווסט לבן מתחרה עדינה.
כל היום היא הפצירה בי את חייבת לשמור על הבגדים, אסור לטפס על עצים אסור להתלכלך ובטח ובטח אסור לקרוע !!!
ואני בטח אימוש ..
תמונה ראשונה בערב האירוע אני בלבוש מלא כל הסט...
תמונה שנייה אני כבר בלי הווסט אלוהים יודע על איזה עץ שכחתי אותו ..
תמונה שלישית כתפייה אחת איבדה את דרכה נראה לי שזה היה איפושהו בין מגלשת הפיל לנדנדה..
תמונה רביעית הכתפיה השנייה נקרעה ונתחבה פנימה לתוך הגופיה שהפכה בינתיים לגופית סטרפלס..
תמונה חמישית סוף האירוע השמלה הלבנה כבר הפכה מזמן לשמלה בצבע בוץ ואדמה עם קצת ענפים יבשים ..
הילדים מסתכלים על התמונות ונקרעים זיכרונות ילדות צריך להעביר הלאה שיהיה גם מה לספר לנכדים ..