סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת פנטזיות

אני יוצאת מתוך אריזת קרטון שהייתה סגורה בארון המון שנים, נמתחת ומגלה את עצמי מחדש.
מגשימה את עצמי , את היצרים שלי את הפנטזיות שנרקמו במוח שלי במשך כל השנים שהייתי בקופסא.
כל יום נועד להגשמת פנטזיה חדשה ...
לפני 7 שנים. 26 בנובמבר 2016 בשעה 18:25

העייפות שהצטברה מהסופש הארוך השתלטה עלי .

הגעתי הבייתה בחדר המזגן נשאר דלוק כנראה נשכח ככה מהבוקר לא נורא החדר יותר חם זה מה שאני צריכה עכשיו חום חום ועוד חום.

זרקתי את  התיק על השידה והתיישבתי על המיטה שהזמינה אותי להיכנס אליה. העפתי את הנעלים והתכרבלתי ככדור מתחת לשמיכה החמה כשהבגדים המחויטים עדיין על גופי המעיל ואפילו הצעיף השחור.. 

היה לי כל כך קר, הקור חדר לעצמות והשתלט על כל הגוף ורעד קל החל לנכר בי הייתי חייבת להתחמם. כמה שניות והרגשתי איך החום מתחיל להתפשט וחמימות חודרת לאט לאט לכל החדרים שבגוף.

 עצמתי את העיניים,  השקט בבית הילדים אצל אבא שלהם רק אני והטלוויזיה הרועשת ובשנייה אני שוקעת בשינה עמוקה .

חלמתי שאתה פה שוכב במיטה ליידי, ידיך מלטפות אותי עולות ויורדות במעלה הגוף ויורדות לכיון הבטן והחזה.

האצבעות הארוכות נעימות, אני מתמכרת למגע שלך.

הגוף נדרך, הנשימות מתחזקות שהאצבעות  שלך מגיעות לחזה וכמו סיבובון מסתובבות סביבו מושכות מלטפות צובטות . השפתיים שלך מרפרפות על שפתי מנשקות מלטפות ואתה לוחש התגעגעתי . 

הרעש בטלוויזיה מעיר אותי אתה לא פה זה רק חלום . תיכף הילדים יחזרו צריך לחזור למציאות .

אני כל כך חסרה אותך .


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י