הגשמת פנטזיות

רגע לפני כניסת שבת החלטתי להכין את הקציצות עם במיה של סבתא פורטונה וזה העלה בי זכרונות של השבת האחרונה שלנו ביחד .ריח הקציצות והאוכל הנהדר שהכינה עלה וריחף בכל רחבי הבית. השולחן כבר היה ערוך לשבת ולחם הבית הפריך שלה היה מונח על מגש בכניסה למטבח,  רמז לנו הנכדים שצריך לבוא ולנגוס.. והרי ברור שזה מה שעשינו.. 

היא ישבה במרפסת ושתתה תה עם עוגיות בולו תונסיאות.. ואני ניגשתי אליה הנחתי את ראשי על ברכיה הצנומות וביקשתי שתשיר לי שיר.

היא ליטפה את ראשי כפי שתמיד נהגה לעשות, ידיה היו נעימות ומלטפות אין .. אין,  עוד ידים כאלה.

ושרה את אחד השירים האהובים עלי:

-'Au clair de la lune

Au clair de la lune 
Mon ami Pierrot 
Prête-moi ta plume
Pour écrire un mot 
Ma chandelle est morte 
Je n'ai plus de feu 
Ouvre-moi ta porte 
Pour l'amour de Dieu 

Au clair de la lune 
Pierrot répondit 
Je n'ai pas de plume 
Je suis dans mon lit 
Va chez la voisine 
Je crois qu'elle y est 
Car dans sa cuisine 
On bat le briquet 

Au clair de la lune 
L'aimable Lubin 
Frappe chez la brune 
Qui répond soudain 
Qui frapp' de la sorte 
Il dit à son tour 
Ouvrez votre porte 
Au dieu de l'amour 

Au clair de la lune 
On n'y voit qu'un peu 
On chercha la plume 
On chercha du feu 
En cherchant d' la sorte 
Je n' sais c' qu'on trouva 
Mais je sais qu' la porte 
Sur eux se ferma.

כשסיימה חפנה את פניי בידיה ונתנה לי נשיקה ארוכה . ואמרה בערבית 

Ha eh bak 

וחייכה חיוך של אהבה .