אז לא הייתי קוראת לזה סשן אפילו לא ידעתי מה זה בכלל .. אבל היום שאני חושבת על זה .. אפשר לומר שזה היה סשן במלוא מובן המילה
אבל סשן מחשבות
היא ואני יושבות על המחצלת מול הים.
מולנו שקיעה אדומה עם נגיעות צהובות כתומות בתוך שמיים כחולים ויפים.
היא אומרת "תעצמי את העיניים ותחשבי מה את רוצה. איפה את רוצה להיות מה את רוצה לעשות ואל תפתחי את העיניים עד שאני אומר לך".
עצמתי את עיניי והנחתי את ראשי על החול הנעים וחשבתי מחשבות.
המחשבה הראשונה הייתה שאני לא יכולה להישאר במקום המרסק הזה שבו אני נמצאת היום חייבת לברוח משם.
המחשבה השנייה, איך עושים את זה ? איך בורחים ממנו בלי שהוא יידע ?בלי שהוא ירגיש להכות בברזל בעודו חם...
ככה למשך מס דקות אני חושבת ואז שומעת את קולה "תפתחי את העיניים.."
אני פותחת והיא מסתכלת עליי בעיני השקד הגדולות שלה
ובלי הרבה מילים .. היא אומרת לי
"אני אעזור לך בהכל ..שתינו יודעות שאת חייבת להתגרש"
איתה לא היה צורך במילים הן פשוט נאמרו מעצמן.
היא ידעה לקרוא את מחשבותיי .