סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת פנטזיות

אני יוצאת מתוך אריזת קרטון שהייתה סגורה בארון המון שנים, נמתחת ומגלה את עצמי מחדש.
מגשימה את עצמי , את היצרים שלי את הפנטזיות שנרקמו במוח שלי במשך כל השנים שהייתי בקופסא.
כל יום נועד להגשמת פנטזיה חדשה ...
לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 5:06

השעה 4 לפנות בוקר המזוודות ארוזות נשאר רק להכניס אותן לרכב ולנסוע לשדה התעופה.

קפה קצר של בוקר ואנחנו במכונית מתרגשות להגיע ליעד הבא. חושך בחוץ והרוח קרה וחזקה,  אנחנו מתיישבות במכונית ונוסעות לשדה התעופה.

את ברכב לפני מאירה לי את הדרך ומכוונת אותי לנתיב המהיר, שנייה לפני את עוצרת בצד ואומרת לי סעי אחרי אני אוביל.

בהחלטה של שנייה הקטנה עוברת לשבת לידך באוטו הגדולה נשארת איתי ואנחנו יוצאות לכביש המהיר. 

אני נוסעת אחריך, האור מלמעלה מהבב שהכביש סגור את חוזרת לנתיב הסמוך ואני אחריך.

האור מלמעלה שוב מהבב ואנחנו שוב חוזרות לנתיב המהיר

הוא שוב מהבב שהכביש סגור ואת חוזרת לנתיב הסמוך 

אני מנסה לחזור אחריך שלפתע היא מגיעה משום מקום המשאית הענקית הזאת ופוגעת ברכב. 

הכל נעצר, הרכב מתעופף לאוויר..אני מרגישה שאני בשמיים, עפה, חיה, מתה, הילדים שלי, אני, הכל מבולבל..אני לא רוצה למות.

הרכב נזרק לצידו השני של הכביש. אני מתעוררת , לא יודעת איך, רק המחשבה שנישרף באוטו הלכוד מעירה אותי, הרכב הפוך מעוך.

אני קוראת לאקי את בסדר ושומעת קול קטן עונה שכן, אני משחררת את החגורות שלנו ומצליחה לפתוח פתח קטן בדלת ושתינו יוצאות החוצה מתיישבות על צד הכביש.

הכל מתערפל ואני מאבדת את ההכרה.

מתעוררת באמבולנס בוכה מכאבים אורות מכשירים מהבהבים, אני שומעת את הקטנה צורחת מבכי אמא שלי, אמא.. 

ואת עצמי צועקת בחזרה בלי קול, לאקי איפה לאקי? היא בסדר?  והם לא מבינים אותי, הם לא מבינים מה אני רוצה, אני מנסה לחשוב איך מדברים באנגלית אבל המילים לא יוצאות לי אני שוב מאבדת את ההכרה.

 אני מתעררת בבית חולים מסביב מלא רופאים, אחיות, המולה, שוטרים ששואלים שאלות רעש של מכונות שמחזירות נשימה וריח של מוות באוויר.

את לידי מחזיקה לי את היד ואומרת לי "אל תדאגי אני פה הכל יהיה בסדר"

"מה עם הגדולה" אני שואלת בלי מילים והדמעות שורפות את הפנים ואת עונה "היא בסדר הכל בסדר אתן תיהיו בסדר".

 

אני לא יודעת מה זה היה נס, מזל השגחה פרטית, אני רק יודעת שביום ההוא הארור, היום בדיוק לפני שנתיים בדרך לשדה התעופה כמעט קיפחנו את חיינו וכל יום שאני קמה בבוקר ומסתכלת עליכן בנות יפות שלי אני מודה לנס הזה שקרה לנו באותו יום.

 ולך יקירתי אהובה חברת אמת שהיית שם, חיזקת, תמכת, הרמת ושמרת עלינו אולי אני לא אומרת את זה מספיק לא מתקשרת אליך מספיק אבל חשוב שתדעי שאת מלאך שומר שלי ותודה לך שאת חברה שלי .

אוהבת אותך יאהה שלי .

 

טובי - מטורף, רק בריאות.
לפני 7 שנים
רוקדת עם זאבים​(נשלטת) - אכן מטורף.
תודה
לפני 7 שנים
נימפומניה ריגשית​(שולטת){מצרפתמקרים} - וואו לקרוא את זה,
זה הרבה יותר עוצמתי מלשמוע את הסיפור דרכך
דמעות בעיניים....
ויש מישהו ששומר עלייך אהובה לגמרי זה בטוח!
לפני 7 שנים
רוקדת עם זאבים​(נשלטת) - תודה אהובה שלי .. אוהבת מלא ???
לפני 7 שנים
נימפומניה ריגשית​(שולטת){מצרפתמקרים} - ?❤️ אני יותר
לפני 7 שנים
Starbuck​(מתחלף) - ואוו! מפחיד ומרגש.
הלכתי לנשק את הילדים...
לפני 7 שנים
Starbuck​(מתחלף) - ואוו! מפחיד ומרגש.
הלכתי לנשק את הילדים...
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י