שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת פנטזיות

אני יוצאת מתוך אריזת קרטון שהייתה סגורה בארון המון שנים, נמתחת ומגלה את עצמי מחדש.
מגשימה את עצמי , את היצרים שלי את הפנטזיות שנרקמו במוח שלי במשך כל השנים שהייתי בקופסא.
כל יום נועד להגשמת פנטזיה חדשה ...
לפני 6 שנים. 6 ביולי 2017 בשעה 8:34

רק קפצתי לביקור קצר .. דלת שנפתחת ושלום שלא מסמל על העומד לקרות.
נשיקה תמימה  ואז משום מקום סטירה ועוד אחת ואחת נוספת והן נמטרות עלי כמו ממטרה. הלחי הימנית שלי כבר בוערת מכמות הסטירות שהרעפת עליה ואתה לא מפסיק עובר מאחת לשנייה כאילו היו מצילתיים .
שוב נשיקה
ליטוף קצר

 אני אוהבת את המעברים שלך רגע אחד קשוח כאבן ואז רך כנוצה..
נוצה ?? חחח תנשמי ..
לפתע אתה תופס אותי מהשיער ומושך אותי למרכז החדר. מצמיד אותי לשולחן הארוך, בזריזות מרים את השימלה הקצרה ודוחף אצבע לכוס בודק עד כמה אני רטובה.
רטובה.. אתה נוהם ואני מצטמררת והרגליים שלי רועדות.
בידיים הארוכות שלך אתה מאזק אותי לשולחן שתי ידיים משוכות קדימה והרגליים בפיסוק גם הן נקשרות לשולחן. מרחב התימרון בין הידיים לרגליים שואף לאפס ואני כמו תרנגולת שחוטה של יום כיפור, רגע לפני שהיא נכנסת לתנור.
הפנים נמחצות לשולחן השיער מתערבב לתוך העינים , הפה והרוק שנוזל.. אין לאן לברוח ..
נשימה עמוקה ועכשיו הישבן מקבל מנה הגונה של סטירות, אתה לא מקפח אף חלקה בגופי.  כל איבר זוכה למנת התייחסות ממך,  השדיים בועריים, הישבן, הגב,  הכוס,  נשיכות,  צביטות, סטירות.

סטים.
כמו בקיפול של בצק עלים,  2 סטים הפסקה.
 מנוחה.
 ושוב סט נוסף .
אני משווה אותי עכשיו לבצק עלים השכבות שבי מתפתחות ..
שוב מעבר נשיקה יריקה עוד יריקה ואז
בלי הכנה מוקדמת אתה פותח את הישבן שלי ודוהר בי , בועל אותי. הזין שלך נכנס ויוצא ממני חודר כמו להב של סכין, מפלח,  מצמיד אותי אליך ונע בתוכי,  התחת בוער והצרחות שלי נבלעות עם הרעש של הטלוויזיה.
 אט אט אט הכאב הופך לעונג אנחנו גוף אחד ורק כלבה אחת שגונחת

כן מאסטר
עוד מאסטר
שלך מאסטר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י