שוב חלמתי אותך .
דיבורים על מוות תמיד מזכירים לי אותך ואז את באה לבקר. יושבת על קצה המיטה כהרגלך, מלטפת את שערות ראשי ומתלוננת שהמזגן מקפיא וקר לך.
ואני שוברת את הראש אם פה קר לך אז איך מרגיש לך בקבר בקרקע הקרה והבוצית שם אין שמיכה שתכסה פה יש בואי תיכנסי .. ואת תמיד מסרבת בנימוס שמתאים רק לך נותנת אלף תירוצים למה לא כדאי... בחלום שוב אני מתלוננת על הבטן המרגיזה שלי ואת שואלת למה ?
ואני עם התשובה הקבועה שלי "לא יודעת"
"מה זה לא יודעת את צועקת .. או שכן או שלא אין לא יודעת "
אני באמת לא יודעת .. זה מין ימים כאלה של לא יודעת וקשה לי עם זה אני צריכה לדעת אולי בתוך תוכי אני יודעת ? שאני צריכה לבחור שאין באמצע ופאק למה זה כל כך קשה ??
השעון מצלצל ואני מתעוררת המזגן כבוי ואת שוב נעלמת והשארת אותי מבולבלת עם מלא סימני שאלה מעצבנים.
וכאב ראש אחד גדול. ענק!
אבל יש דבר אחד שאני בטוח יודעת ..בימים הקרובים את תבואי שוב, תשבי על קצה המיטה תסתכלי עליי ותלטפי את ראשי.