שעת ערב ואתה כאן .
אנחנו מסיבים לשולחן.
3 חודשים לא הונחו כאן 5 צלחות על השולחן .. 3 חודשים שהצלחת שלך חסרה ואוי כמה שהיא חסרה כמה שאתה חסר .
אתה נכנס והאור בעינים שלי נדלק שוב.. התגעגעתי .. התגעגעתי אין יום שעובר בלי געגוע אליך.
אפילו החדר שלך התגעגע, הוא התעורר לחיים שנכנסת לתוכו, מחטט במגירות ומוציא בגדים יוצא לאימון עם הקנטציק בחצר. אפילו הוא התגעגע אליך בשבוע שעבר באמצע השתנה בשירותים הו זורק לי "אימא תגידי לו שיחזור" ואני רק משיבה בטח מאמי בטח ומחזיקה את עצמי מלבכות.
אפילו הילד של השכנים ממול שכבר מזמן הפסיק לבוא לחפש אותך התגעגע .. בימים הראשונים שהלכת הוא עוד היה דופק על הדלת ומחפש אותך .. לאט לאט הביקורים פחתו עד שהופסקו לחלוטין .. רק כשראה אותך מגיע בקצה הרחוב היה רץ וצועד איתך לכיוון הבית ואז האור בבית נידלק כי אתה פה ..
אני מתבוננת בך בקצה של העין, אוכל ויש לך מין חיוך שובב כזה בקצה של הפה ופתאום השולחן השקט הזה מתעורר לחיים, כולם מדברים צוחקים .. אחח.. כמה שהיית חסר ואני תופסת כל שבריר שנייה איתך רגע קצר, מפחדת לאבד אותו כי כל שנייה איתך חשובה ולמרות העייפות הגדולה שלי, אנחנו יושבים רק שנינו ביחד בסלון וצופים באיזו תוכנית מצחיקה שגורמת לנו לחייך. הצחוק המתגלגל שלך מחייה אותי וגורם ללב שלי לחייך משמחה.
התעוררתי בבוקר והתבוננתי בך במיטה, נרדמת עם אחיך ליידי וידייך חובקות אותו ואותי. אני מצלמת את הרגע הזה ומכניסה אותו לזיכרון שלי בתקווה שבקרוב זה לא יהיה רק זיכרון ישן .
אוהבת אותך אהוב שלי כמה טוב שאתה כאן.
