הלילה הזה שוב באת..
נקשת לי על הגב 3 נקישות וציירת לי לב גדול עם חצים. התיישבת כמו תמיד על קצה המיטה והעברת אצבעות רכות בשערי, הקשבת ללב שלי איך הוא פועם בחוזקה. מדי פעם הזזת את היד מהראש ללב בדקת ששניהם עובדים ואז החזרת את היד בחזרה לשיער והמשכת ללטף.
אני מנסה להיזכר במשהו שהציק לך ואני לא זוכרת בדיוק מה .. זה היה קשור לטלוויזה שכל הזמן דלוקה בחדר בלי סיבה . ."את בכלל לא רואה" אמרת ואני עניתי "שהיא נועדה בשביל האווירה" ..וצחקתי
אותך זה ממש עיצבן ..
אמרת שאת רואה שאני עצבנית ועצובה... ואני שאלתי "איך את רואה את זה"?
"את תמיד מכווצת את השפתיים שלך כשמשהו מכביד עליך ואוכלת אותן בלי הפסקה".. ענית והמשכת "ורק שאת עצובה את מעשנת סיגריה בשביל שיעבור לך, את מעדיפה מכנס עם ריץ רץ ולא עם כפתורים
את בחנויות אף פעם לא מודדת בגדים
את אוהבת ספרים וקוראת בעיקר בלילות
את שונאת חלב וגבינות צהובות
להמשיך ?".שאלת
"הרי אני יודעת עליך הכל"
ואני רק חייכתי.. זה כיף שאת באה אלי לפה .