הגשמת פנטזיות

רגע לפני שמגיע יום ההולדת שלי אני מנסה לאהוב את עצמי קצת יותר אם בכלל ..
זה נושא קצת סבוך, אבל גם מאד חשוב שאני מגלה עוד ועוד רבדים שלו, מדי יום.
פעם חשבתי שלאהוב את עצמי זה לפנק את עצמי בבגד חדש, ארוחה במסעדה וכדומה. הייתי בטוחה שפעולות שאני עושה שמשתקפות בעולם החיצוני הם הביטוי לכך שאני אוהבת אותי.
רק בחודשים האחרונים התוודעתי לקולות בתוכי של חוסר אהבה.
כלומר, ידעתי תמיד שהיחסים ביני לבין עצמי די מקרטעים, אבל המראות שלמדתי לזהות, אותם מציבה בפני המציאות חדשות לבקרים, אותם המראות שיקפו לי כמה השקפה שלי כלפי עצמי שיפוטית, ביקורתית, לא אוהדת ממש לא נחמדה.. כן יש לי יחסי אהבה שנאה עם עצמי ..
משום מה הייתי בטוחה ב 100% שאם אני שיפוטית עם עצמי - זה גורם לי להיות אדם טוב יותר ומוצלח יותר. כלומר, אם אני אהיה קשה עם עצמי - אני אשתפר.
זה דפוס מחשבה שהטמעטתי בעצמי ..
דפוס מחשבה, ותו לא.
ומדפוסי מחשבה - אפשר להפטר. זה טבעם. כמו שהם באו, הם יכולים ללכת.. 
קודם כל מסכימים לוותר על "אני לעולם לא" וכשבא הדפוס מחשבה, לא מייחסים לו חשיבות. לא עונים לו. והוא לאט לאט לומד שאין לו בשביל מה להגיע יותר... סוג של מחשבה יוצרת מציאות .. 
אני מנסה להבין את עצמי .. .להבין שבעצם אין לי יותר צורך או רצון להעניש את עצמי.
אבל מה זה כן לאהוב את עצמי?
זה למצוא זמן לעצום עיניים ולקחת נשימות עמוקות ולומר תודה על מה שיש וגם על מה שאין.. זה בעיני ההתחלה של הכל.
זה להיות במצבים שבהם אני טועה ובמקום להלקות את עצמי ולהגיד עלי דברים נוראים כמו "אני גרועה", "אני לא מספיק טובה"  ועוד סטיגמות שיש לנו על עצמנו, אני בוחרת להגיד לעצמי - "אני אנושית".
כן, אני אנושית, וזו מהות המסע שלי כאן - להיות אנושית.

אני .  טועה .. נופלת.. נפגעת.. קמה מחדש.. לומדת. מתנסה. מרגישה .. חיה !
אנושית !
ולדעת להגיד לעצמי  - "אני מספיקה",  "כל מה שצריך שיקרה - אני אצליח לעשות"
זה לדבר ולהקשיב לעצמי
זה להשתדל לאכול אוכל מזין ומלא אהבה
זה להשתדל להיות בתנועה
זה להבין שעבודה זה לא חיינו. גם העסק זה לא חיינו.
זה להאמין שיש לי.. בי משהו כל כך יחודי ומיוחד - שהוא רק שלי, והוא זוהר באור ענק ושעלי להאיר אותו החוצה ממני ..
זה להאמין שיש לי את היכולת לעזור אחרים
זה להאמין בכך שיש סביבי כל הזמן אנרגיה תומכת של אהבה, של עזרה, של הדרכה.
זה להאמין ולדעת שאני אף פעם לא לבד, אף פעם לא ננטשתי, ואני מעולם לא אהיה לבד.
זה להגיד לעצמי - אני לא עוזבת אותי! אני אוהבת אותי! ולהגיד את זה בקול רם.
זה לחיות בתוך חיבוק של עצמי.
זה לאהוב אותי.