חשבתי שאני אישה חזקה .. אבל אני נשברת בשנייה .. ביומיים האחרונים אני כמו סהרורית הגוף חי ונושם אבל אני לא פה לא קיימת הראש במרחק קילומטרים מפה..
מה עושים ללכת לפי הראש או הלב ?
כי הלב ואני צורחים לך :
"תחזור כבר,הלב שלי נקרע לגזרים, אני ..רק אני ילדתי אותך, בתוך רחמי יצרתי אותך הענקתי לך חיים.
הנקתי אותך במשך שנתיים אחזתי בך בפסיעותיך הראשונות .
שטפתי את גופך במים חמימים, בלילות שכבתי ערה לצידך וגירשתי מפלצות רעות וסיפרתי סיפורים, לימדתי אותך להבדיל בין טוב לרע וגידלתי אותך כמעט לבדי, הענקתי לך שלווה ואושר, שמחה ותובנות שיש רק לאימא.
ואהבה שלא תלויה בדבר אהבה של אימא."
והראש.
משטרה .. רווחה ..משפט קצר מעו"ס מפולפל .. טובת הילד ..
ומה עם טובתי ?
ומה עם אבא שמפר צו בית משפט ושוטף לילד את הראש?
מה איתי ??
אני אימא שלא מוותרת שנלחמת כמו לביאה על הבן שלה .
אולי לא נותר על מה להילחם ..
אין ראש .
אין נשימה .. היא נעתקת..
אתה שם אני פה
הלב קרוע והעיניים שורפות מדמעות.