לפני 7 שנים. 4 בספטמבר 2017 בשעה 18:09
אני זוכרת שישבתי על הספה שלך ואצבעותיך נדחפו לתוך השמלה הסגולה מושכות החוצה שד אחרי שד מוחצות ומועכות בין אצבעותיך היפות, מתפתלות ומסתובבות סביבו כמו סביבון .. סטירה, משיכה, סיבוב ..
אתה מתיישב מעליי ומשקלך אינו מורגש. רק הניעות שלך קדימה ואחורה מסחררות אותי, השילוב הזה עם אצבעותיך שמתגלגלות על פיטמותי גורם לרטיבות שמציפה אותי ומתגברת עם כל ניעה שלך.
מדי פעם אתה מעט מתרומם ונצמד אל פניי מושך את ידי לאחור ומילה אחת והן אינן זזות ממקומן ממושמעות למילתך .משיכת שיער ארוכה וסטירה מצלצלת מזכירות לי את מקומך..
אתה לא מנשק אינך איש של נשיקות אבל האש שבך מדליקה אותי וגורמת לי לחדול מלהיות אני ולהפוך להיות שלך .