"תשליכי אמא,
את הכאבים,
את רגשות האשם,
את הכעסים,
בעיקר על עצמך-
על זה שנעדרת מזמן איכות עם הילדים,
או ש"נתקעת" במקום להתקדם בחיים המקצועיים.
תשליכי את הצביטה בלב כי היית חסרת סבלנות,
כי הרמת את הקול,
כי התעצבנת על הכול.
תשליכי את ערימת הציפיות המוגזמות,
את האימהוּת המוּשלמת,
שלא קיימת.
תשליכי את הפחדים,
גם אלה הכלכליים.
תשליכי חשבונות
והתחשבנויות.
תשליכי חלומות שלא הוגשמו,
תשליכי דמעות שניגרו ושרפו.
תשליכי הערות של קרובים
וזרים.
תשליכי ביקורת ששוברת לרסיסים.
תשליכי צרות עין, קנאה
וכישלונות
תשליכי מבטים שופטים של "נשמות טהורות".
תשליכי את חוסר היציבות,
את החברוּיות שהיו,
החברים שאכזבו
והתרחקו.
תשליכי שליליוּת
והססנות.
תשליכי מחשבות על קילוגרמים מיותרים,
היקפים,
מודל שאף אישה אמתית לא באמת עומדת בו
וסטנדרטים חברתיים.
תשליכי תהיות על "מה היה קורה אם",
תשליכי רגעים מערערים
והרהורים ריקים.
תשליכי אמא,
תתרוקני,
תרוקני את הכיסים.
מכל מה שמכביד ותוקע
ומעיק.
מאוד.
וקחי רגע רק לעצמך,
ועוד רגע,
ועוד.
ועוד.
ועוד.
❤️"
*מיועד לכן אימהות/ נשים אדירות ואמיצות, לחבק ולהשליך יחד את כל מה (ומי) שמעיק.
תחל שנה וברכותיה!
