לפני 6 שנים. 19 בינואר 2018 בשעה 13:54
לפעמים אני מנסה להאמין שיש משהו שנמצא פה בעולם הזה למעלה למטה מסביב איפושהו .. והוא מחליט בשבילנו מי יחיה ומי לא, מי יהיה מאושר ושמח ומי לא.
מי ימות בשיבה טובה, עטוף בילדים נכדים ומשפחה אוהבת ומי ימות סתם מוות מיותר ממחלה נוראית או מתאונה קטלנית ..
בחודשיים האחרונים אנחנו עוברים טלטלות נוראיות.
הילדים שלי ואני מאבדים חברים, חברות יקרות מאבדות בנים והלב נחמץ. קבר ליד קבר,השכול לא עובר ומכה בפעם השלישית ואני עומדת חסרת אונים מול ילדיי שנאלצים להבין בגיל כל כך צעיר את המשמעות של מוות ולאבד מישהו שהיה חלק מהם.. מאיתנו..
אז אני מנסה להאמין ולחזק אותם אבל אבדה אמונתי.. מזל שלהם נשארה אמונתם ..
וכל שנותר לי זה לחבק אותם חזק,לעטוף אותם באהבה אינסופית לכאוב את כאבם ולנסות להאמין שיהיה טוב.