אז התחלנו לעבוד בשש וחצי בבוקר , מגשים של אלפחורס , עוגות גבינה , טארטים קישים , בראוניז מעלפים ונימוחים ..
. הכנות לשבועות.. החג שלי
אומנם לא המקום שלי .. אבל שאני באה לפה לקונדיטוריה הזאת שפועמת בליבו של קיבוץ בלב הנגב לאיש הזה שהפך לחבר, הימים האלה הן חגיגה של יצירתיות משותפת , למידה ועשייה.. ואני מתה על העשייה הזאת המדע המדוייק הזה.
הדיוק.
אין הסחות דעת , התמקדות, פוקוס וכשאני בעשייה הזאת כל כך שקועה אני נכנסת לתוך בועה.. המוסיקה מתנגנת ברקע ואני מפזזת תוך כדי שמרכיבים נפגשים והופכים באחת לקסם מופלא.. וכשאנשי הקיבוץ נכנסים נועצים מבטים ומשבחים עוגה שלי אני מתמוגגת ומרגישה איך זרמי הגאווה זורמים לי בידיים, וממלאים לי את הורידים בכוחות פלא, בשמחה ואהבה.
והתחושה הזאת ממכרת .
לרגע אני מרגישה כמו סופרקונדיטורית
בלי הגלימה אבל עם מטרפה 🍫🍭🍡🥨🥪
מתהעלהעבודהשלי😱😱😱😱😱😱
