שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Cura te ipsum

כל חיינו אנו עורכים חשבונות נפש. אולם, לעיתים, חשבון נפש שכזה מוביל לשידוד מערכות מוחלט.
פתאום באמצע החיים אתה מפקפק בהכל, בוחן את הכל ומתחבר לעצמך מחדש.
במקום בו נסגרות דלתות ישנות, נפתחות דלתות חדשות ואתה מגיח מהן שלם יותר, בטוח יותר, מורכב יותר ומודע יותר.
מי יתן והבלוג הזה יצליח לבטא נאמנה את הסערה.
לפני 8 שנים. 31 ביולי 2016 בשעה 12:22

"כזה אני רוצה" היא הצביעה על תמונה של כלוב באינטרנט.

"אני רוצה כזה. האמת היא שאני רוצה שניים. אחד גדול שניתן לשכב בו והשני קטן יותר אבל גבוה. אותו נשים בסלון. שם יהיה אפשר רק לשבת" 

היא השאירה אותי מול המחשב לעשות את ההזמנה. 

כעבור חודש הגיעו שני הכלובים. הרכבתי אותם באחד הבקרים בדירה שלה כשהייתה בעבודה.

כשהיא חזרה היא התיישבה על המיטה בחדר השינה והביטה בכלובים בהערכה. "מעולה. אני ממש מרוצה. זה בדיוק מה שרציתי. כלוב אחד ליד המיטה שלי וכלוב שני בסלון. הוא ישמש אותך כשאני מארחת."

מתוך מחשבה על העתיד ניסיתי לאבזר את הכלובים ככל האפשר. הזמנתי מזרונים קטנים ונוחים שיאפשרו לי לשהות שם זמן ממושך ומיקמתי את הכלובים במקום נעים יחסית.

עברו מספר ימים שבהם התפלאתי שהיא איננה משתמשת בכלובים. אולם, אז הגיע יום חמישי שבו תיכננו לבלות ערב משותף.

השעה היתה 8 בערב כשהיא אמרה לי: "הגיע הזמן להכנס לכלוב" 

" אבל חשבתי שנבלה ערב משותף! תיכננתי שנצא" התמרמרתי.

"זה סוג של ערב משותף. אתה תהיה ברוחך איתי במהלך כל הערב. המחשבה עלייך ממתין לי בתוך הכלוב, צייתן, אוהב ונאמן מרגשת אותי בצורה בלתי רגילה. בכל מקרה, זה לא נתון לדיון. תוריד בגדים וזחול לתוך הכלוב. הכלוב שבחדר המיטות."

התפשטתי וסידרתי את הבגדים במקום. זרקתי לעברה מבט מתחנן אחרון אך המבט שלה היה בלתי מתפשר. היא היתה נחושה לראות אותי בתוך הכלוב. הכרתי אותה מספיק זמן כדי לדעת מתי לא ניתן לשנות את דעתה. מה גם שהיא היתה מאד נרגשת מהרעיון.

זחלתי לתוך הכלוב. היא נעלה אותו והכניסה את המפתח לתוך הארנק שלה. לאחר מכן היא מילאה עבורי בקבוק של מים ונתנה לי בקבוק נוסף. ריק. "זה ישמש אותך כדי להתפנות במקרה הצורך. כמו כן, כיוונתי את המזגן ל25 מעלות. לא קר ולא חם. כדי שלא תסבול. תראה כמה אני מתחשבת." היא כיבתה את הטלוויזיה בחדר השינה והרחיקה ממני את הסלולרי שלי. "תוכל לעשות קצת הסתכלות פנימה בזמן הזה" היא אמרה.

היא יצאה מחדר השינה כשהיא מכבה את האור וסוגרת את הדלת. 

נותרתי לבדי. החושך היה חלקי מכיוון שאור ירח חדר מבעד לחלון. ניסיתי לשמוע מה קורה בסלון. שמעתי אותה מתארגנת במקלחת ולאחר מכן הפעמון בדלת צילצל. היא פתחה את הדלת. נשמעו קולות של מספר אנשים. לא יכולתי לזהות מי הם ומה הם אומרים אך היה נדמה לי שאני שומע לפחות שני גברים ואשה. לפתע היא נכנסה לחדר. היא סימנה לי לשתוק. ראיתי שהיא מתלבשת ליציאה. לאחר שהיתה מוכנה היא הפריחה לעברי נשיקה באוויר וכיסתה את הכלוב בסדין. היא חזרה לסלון וקולות השיחה נמשכו. לאחר זמן מה דלת הכניסה נפתחה שוב והקולות נדמו. הפעם נותרתי לבד לחלוטין. התחושה היתה שונה מכל מה שחוויתי עד כה. אני, שכל רגע אצלי מתוכנן. שבעוד אני כאן, מיילים שדורשים את התייחסותי הולכים ונערמים בתיבה שלי. אני, שאנשים עלולים להזדקק לעזרתי גם עכשיו, בסוף השבוע. אני הייתי סגור בתוך כלוב עם סדין מעליו ועם בקבוק להפרשות שלי. ללא תחושת זמן. עם מחשבות עליה. מה היא עושה? עם מי היא יצאה? האם היא מתכוננת לשכב עם אחד הגברים האלו?

המחשבות ייסרו אותי. ניסיתי להסיח את דעתי מהן ולתכנן את השבוע או לחשוב על דברים שצריך פניות בשבילם אך תחושת ההשפלה היתה חזקה ועמדה כטעם מר בפה שלי והיתה כמעט מוחשית בבטן שלי. 

בשלב כלשהוא השלמתי עם מצבי. אם זה מה שהיא רוצה ומזה היא נהנית אני צריך להיות שמח שאני מאפשר לה את זה. כך אמרתי לעצמי ועם המחשבה הזו נרדמתי.

לפתע התעוררתי. סביבי דבר לא השתנה אך שמעתי את דלת הכניסה נפתחת. היא נכנסה פנימה. ממה ששמעתי היה איתה עוד גבר אחד. הם ישבו זמן מה בתוך הסלון ואז שמעתי צעדים לכיוון חדר השינה. הדלת נפתחה ושמעתי אותה וגבר נוסף נכנסים לחדר השינה. מכיוון שהכלוב היה מכוסה בסדין הגבר לא ראה אותי ואני לא ראיתי אותו. 

הם הפסיקו לדבר ושמעתי אותם מתמזמזים. שמעתי אותו פותח את הרוכסן של השמלה שלה ואחר כך מוריד את נעליו. שמעתי את המיטה שוקעת תחת כובד משקלם. לאחר מכן לא שמעתי דבר. הייתי דרוך ומתוח עד הקצה. המתח היה בלתי נסבל. לבושתי הזין שלי עמד כמו תורן גאה. "היא עם גבר אחר" ניסיתי להסביר לאידיוט אבל הוא רק עמד בגאון.

לאחר זמן שמעתי אותה אומרת: "תזכור מה סיכמנו. אתה רק יורד לי ואני לך. לא מעבר לזה. בסדר?" שמעתי אותו מסכים בחוסר רצון.

לאחר מספר דקות הוא גמר בזעקות. היא יודעת לרדת. מי כמוני יודע...

ואחר כך היא החלה לגנוח. הוא כנראה יורד לה. לאחר מספר דקות היא גמרה בצעקות. זו כנראה היתה אורגזמה נפלאה. 

הם נותרו במיטה עוד זמן מה ואז הוא קם והתלבש. "תודה" היא אמרה לו. "תודה לך" הוא אמר "היה לי מדהים".

היא ליוותה אותו לדלת ושמעתי אותה סוגרת את הדלת אחריו. היא ניגשה לכלוב והורידה את הסדין. הסתכלנו זה בזו. היא בחלוק פתוח למחצה ואני מכורבל בכלוב עם הזין עומד.

היא פתחה את דלת הכלוב. התחלתי לצאת. כשרק הראש שלי היה מחוץ לכלוב היא נשקה לי ארוכות ואחזה בפני בשתי ידיה.

"זו היתה חוויה מדהימה. לצאת ולדעת שאהוב ליבי הוא רק שלי והוא שייך לי. שהוא מחכה לי בתוך הכלוב. כשהגבר הזה ירד לי פינטזתי עלייך. זה היתה אורגזמה מדהימה. אני אוהבת אותך."

"אני אוהב אותך אהובתי וגבירתי." אמרתי.

לפני 8 שנים. 30 ביולי 2016 בשעה 9:50

דיגניטאס הוא מושג לטיני שבתרגום חופשי מבטא את הכבוד והערך העצמי של אדם בתוך הקהילה.

 

הערך העצמי שלנו והכבוד מנהלים אותנו ומהווים נדבך מאד משמעותי במערכות היחסים שלנו. בבית, בין החברים ובעבודה.

 

מכיוון שאני עובד במקום מאד היררכי אצלי העניין חזק ודומיננטי על אחת כמה וכמה. הן כלפי מי שמעלי והן כלפי מי שמתחתי.

עמלתי קשה להגיע לנקודה בה אני נמצא כעת ואני נהנה מאד מהמעמד הנוכחי שלי.

דווקא בגלל זה אני מביט בעצמי בפליאה כשאני בתוך עולם הבדסמ ומשתומם. 

איך בשתי דקות אני משיל את בגדי, את המעמד שלי ואת ההצלחות המקצועיות שלי והופך לכלי להנאות של גבירתי. התשוקה שלי מתמצית בלענג ולהתמסר. אני יכול לבלות זמן ממושך בלנשק ולענג כפות רגליים. אני ממתין זמן רב. קשור ועקוד.

אני שזמני קצוב ויקר ממתין ללא נודע. איזה אושר צרוף זה. כמה בטחון בזולת צריך בשביל להיות בחוויה כזו.

 

ואז, מתוך המקום הזה אני מגלה שיש בי כבוד עצמי מסוג אחר. שלם יותר ואמיתי לא פחות. 

הבטחון המוחלט שלי בעצמי ובפרטנרית שלי מאפשר לי להיות עצמי. ללא מחיצות ומסיכות. ואז, עם האדם הנכון שמושיט לך יד אוהבת אפשר גם לבנות משהו טוב יותר.

לפני 8 שנים. 29 ביולי 2016 בשעה 21:00

מסתבר שהתעלמות היא עינוי קשה. על פניו זה יכול להיות שינוי מרענן. במקום להיות קשוב לכל גחמה וזמין לכל דרישה, אפשר להקדיש לעצמך זמן, להתקדם בענייני העבודה ואפילו לנוח. 

אבל מסתבר שהעניינים לא כל כך פשוטים.

אין תשובה לשיחות טלפון. 

הודעות וואטסאפ נקראות אך לא נענות. 

בקשות, תחינות ותמונות זוכות לכתף קרה.

אני מוכן להמיר את העונש הזה בכל דבר אחר.

תצליפי, תרביצי ותקשרי לנצח נצחים. רק לא זה.