המוח האנושי

אתה באמת חשוב לי,

אני מעריכה אותך מאד,

למדתי ממך דבר או שניים

הרגשת את זה שאני צריכה אותך,

ןלעיתים אני צריכה אותך פחות קרוב.

ככה אני, אני לא עושה בכוונה

זה מה שהחיים לימדו אותי.

תתקרב אליי,

אל תתקרב אליי,

תרגיש אותי תן לי לבכות מבפנים,

אל תרגיש אותי מידיי לא עכשוו.

אני מאד מינית כרגע,

עכשוו כבר לא.

טוב לי איתך כיף לי איתך

אבל עכשוו זה מספיק.

למה, למה לא דייקת יותר,

אבל מצד שני אתה עדיין לא מכיר אותי עד הסוף.

מה קורה לי

אני רוצה לטרוף את כל העולם כאן ועכשוו,

עם עצמי לבד לחוות את עצמי,

האם זה טוב לי

אבל אתה פה,

ואתה לא סתם פה,

ויש לך חתיכת נוכחות.

מה אני צריכה לעשות כרגע,

אני מתפוצצת עם עצמי,

הילדה במוח שלי 

לא מפסיקה לרוץ,

היא לא שקטה.

קח אותי למעלה,

תן לי לעוף איתך הכי גבוה,

תחזיר אותי לקרקע.

בבקשה תוציא אותי מאיזור הנוחות שלי,

תחזיר אותי לשם לא עכשוו.

אני כל כך שמחה שנכנסת לחיים שלי,

אבל אני חייבת להוציא אותך.

החומות והמגננות שרכשתי

אומרים לי חד משמעית צא,

אבל אולי לא.

לא הכרתי אדם כמוך

ואולי אני גם לא אכיר.

למה באת עכשוו,

למה לא באת,

לפני או אחרי.

אבל אתה כבר פה,

אז מה עכשוו

להילחם על הסיכוי שלי 

להציל את עצמי באמת,

לתת לו לקחת את המושכות באיזון,

או פשוט לברוח,

לחתוך הכל בשנייה כמו שאני רגילה,

האמתי שאני כבר לא יודעת,

אני רוצה מאד להרגיש,

אבל אני לא רוצה ליפול,

אני יודעת שאתה מיוחד,

אתה לא תפגע בי לעולם.

אבל תבין לפעמים אני זאת שפוגעת בעצמי,

אז שאחרים לא יצליחו.

אולי אולי הפעם

אני כן אתמודד עם החסמים שלי,

ואולי אתן לך את ההזדמנות שלך

להוכיח לי באמת מי אתה.

הדבר אולי שחשוב לך מכל

הוא קור הרוח ושליטה העצמית 

של הגבר שמולך,

בכל סיטואציה קשה ככל שתיהיה,

כולם נפלו שם זו עובדה.

אצלי היוכלת טמונה מבפנים, 

אין לי צורך להתאמץ, זה שלי.

ואת מתחילה להרגיש מי אני,

ומה אני מביא איתי,

לכן דעי לך ילדה 

זה שלא נתקלת,

לא אומר שלא קיים.

תני לעצמך להרגיש, לחוות,

מגיע לך הפעם.

תני לתחושת הבטן והאינטואציה שלך

לנהל מלחמת קרבות 

עם החסמים שרכשת.

הפעם הזאת את תרגישי משהו

שבדיעבד לא הפנמת שחיפשת.

בסופו של יום

אתן לילדה הקטנה

 שמטיילת לך במוח

את הכיסא הנוח

שהיא כל כך רוצה

שייתן לה קצת שקט.

ואני?

אני כבר אזהה את הרגע

שניצחתי והשגתי את

המטרה שלי יחד איתך,

לנסות להסוות זאת ממני,

יהיה כבר חסר סיכוי.

בואי אליי ילדה, אל תפחדי,

הפעם הזאת הקרקע תיהיה לך יציבה,

אבנה אותה בדיוק רב.

את עמוסה,

מבולבלת,

מאוכזבת.

ואני כרגע רק מקשיב,

לומד להכיר אותך בכל הרבדים.

תני לי לראות אותך, דרכך.

חשופה בפניי.

יום יגיע ותיהיי עירומה,

לא רק איתי,

אלא מולי,

ובעיקר מול עצמך.

את כל כך צמאה

לאדם שיבין

אותך,

אפילו שלעיתים

את כלל

לא מבינה

את עצמך.

בסשן

אין

מקום

לתיאטרליות.

להביט בך עד כמה

את נלחמת

ברציונליזם

בשבילנו.

אך תמיד שואף
להיות חזק יותר,
טוב יותר,
והכי חשוב
לשמור על השלווה שמאפיינית אותי,
כי שולט אמיתי
מגיע אך ורק
ממקום של רוגע ושלווה.

לא אוהב בכלל שצמד המילים הללו מגיעות אליי,

אך לפעמים למרות הבהירות המאפיינת

אותי איכשהו הסיטואציה החדשה קצת 

מעורפלת, והכי חשוב לי כרגע זה לחבק את הלא 

נודע הזה בשני ידיים חזק ולקבל אותו.

אתה לעולם לא תבגוד בה,

ולא משנה עד כמה המצב בינכם גרוע,

כי אם תבגוד בה אתה תפגע לה בנשמה,

תירה חץ ישיר אל ליבה,

אתה הרי לא תעשה מהסיבה הפשוטה,

אתה כל כך אוהב אותה.