המוח האנושי

שאני מסתכל על העולם הזה בתדהמה,

אין שום משמעות לרגש,

הכל ניהיה מובן מאליו,

שום דבר לא חזק מספיק,

הכל ניהיה קל, מתערבב.

ואת יודעת ילדה,

שפגשתי אותך לראשונה

ידעתי שאת אחרת.

יותר נכון קראתי את זה,

הרחתי את זה.

אני יודע שעברת דבר קשה לאחרונה,

ואני יודע שזה מה שמרחיק אותך ממני

נבהלת, פחדת מאד להיפגע שוב,

וזה בסדר אני מקבל את זה,

למרות שזה בא על חשבוני.

השוני שאת תראי אותו בי

שאני אחכה.

אחרי שהסערה בליבך תחלוף

ואז תוכלי להפנים את המציאות שלנו,

את מה שקורה פה באמת.

הפעם הזאת אני אשאר

בשבילנו,

כי אני בטוח שלא טעיתי,

בטוח.