שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

sad soft type

לפני שנתיים. 27 באוגוסט 2021 בשעה 12:46

יש בנשמה שלי עומק אינסופי

אני מרגישה שהיא כבר עברה הרבה גלגולים

אני מרגישה את זה בכבדות על הגב שלי

 

למרות העומק

אני כל יום בוחרת לשחות במים הרדודים

בשטחים השטחיים של החיים

בתאוות הקטנות והריקות

 

מפחד.

 

כשאני שכובה במיטה

עם השמיכה מעליי 

ומתחילה לטאטא את כל המחשבות

ולהישאר רק עם נשימות

רק עם אוויר שנכנס

ויוצא

משחררת  משחררת  משחררת 

כדי לשמוע, כדי לראות, מבפנים, את עומקה. 

ולרגעים אחדים, נחשף בפניי, בבפנים 

טוהר

וריפוי

והיא תמיד מוענקת באינסוף אהבה ללב.

 

אני קמה ושוכחת מאוד מהר

וחוזרת לעיסוק בתאוות הקטנטנות 

מפחדת לפתוח, לפרוץ

שמא הלב ייפגע,

שאמצא את עצמי בחתיכות שוב

 

התחזקת! 

כולם אומרים

ואז עוד נפילה

עוד גלגול

עוד שריטה

אבל קמה 

קמה

קמה

קמה

 

בסדר, נראה לי מתאזן

 

 

 

Hussy - יפיפה.
לפני שנתיים
orian - קראתי שוב דברייך ומכיר את התסכול מן השטחיות שמלווה את חיינו. אהיה ישיר וכותב כי היה ותרצי לחפור בפני השטח ולהעמיק מקווה כי לפחות שתיל זה ימצא קרקע פוריה
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י