שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

sad soft type

לפני 4 שנים. 27 בפברואר 2020 בשעה 10:53

נשכבתי לך על המיטה ועצמתי עיניים

מתחתי את הידיים למעלה ואז פחדתי שיש לי עיגולי זיעה, אז הורדתי

כיבית את האור ונשכבת עליי

נכנסת לי לפה, פתאום פתאום פתאום- זה הרגיש שונה 

בעדינות, לאט, רטוב ומלא תשוקה

אולי איפשהו העדפתי שהסקס יהיה גרוע, מקסימום בינוני

 

אני לא יודעת אם התרגלתי לבדידות או שאני בהדחקה מולה

אני אפילו נהנית, זה אפילו מנחם. 

אמנם עצם הנוכחות שלי במרחב עושה אותי חרדתית 

אבל זה נעים, זה מגן. בחוץ יש עולם שאני כבר לא מאוד מחבבת

אשמח לחבב אותו שוב אבל

אשמח לראות מה שהייתי רואה פעם 

 

אני עוטפת את עצמי

אני הנוגעת בעצמי 

אני מנחמת בעצמי 

אין פגיעות, חשיפות אל מול העולם

דווקא נעים

 

אחרי הסקס המפתיע

נשכבנו בחושך 

הסתכלנו על התקרה והסדרנו נשימה

תמיד מביך לנו אחרי

תמיד מרוחק

הגופים עדיין רותחים, אך מופרדים

והאצבעות שלך מתחילות ללטף את שלי

אנחנו מחזיקים ידיים

הושטת יד

הוא הושיט לי. 

מעניין

 

הגוף שלו היה כל כך חם. והוא כל כך חלק ונעים. וארוך. 

באותו הרגע אמרתי פאק איט, פאק איט על החוקים, על הלב, על הפגיעות

קברתי את עצמי בתוך הצוואר שלו, יו. אפילו יותר רותח ונעים

עולה לנשיקה

נשכבת עליו

הוא עושה לי נעימי

אוי, איזה נעים הנעימי. 

 

כל הלבד, ופתאום, כל החום

עכשיו בלבד אני מתגעגעת לחום, ושלי לא מספיק מנחם

אבל אתה ממש לא הבנאדם

להיות מולו פגיעה

 

נו טוב. נמשיך לסבול ולהנות. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י