האוזניים שלי הכילו הרבה מילים עוצמתיות בחודשיים ומשהו האחרונים
אנשים מרגשים אותי. נשים מרגשות אותי.
בעמדת ההקשבה, ורק הקשבה, קורה הרבה.
את עצמך מתבטלת לכמה רגעים, ונותנת לאישה מולי
לשחרר
כל כך הרבה כאב נצור, אבל נשים,
נשים יודעות לקחת את הכאב ולגדול ממנו
ממקום של אהבה
הן גודלות מאהבה
לחיים
לעולם
לאנשים
לעצמן
הן לנצח בתנועה מתמדת, ותוך כדי
מתפתחות, משילות שכבות, שמות חדשות, מגדלות כנפיים, עפות, חוזרות לקרקע, רצות, משתוללות, נרגעות
והכל בראייה קדימה, גם אם הן נתקעו, הן יזחלו, אפילו שנים, ובסוף יקומו חזרה על הרגליים
אתן
מרגשות
אותי
ונותנות לי
תקווה
נותנות לי
עוצמה
ואני מולכן
מרגישה
ענווה
אחרי 5 שנים בבצלאל, ומלחמות נפש אינסופיות עם עצמי, מול המוסד,אחרי כל החרדה, הלחץ, שעדיין פה, בעוצמות הכי גבוהות שלה אני מבינה שמה שקיבלתי בחודשיים האחרונים, שווה יותר מכל מחיאת כף, מחאמה או ליטוף אגו שאקבל או לא אקבל בסוף ה5 שבועות האלה, הסוף של 5 שנים קשות, מחלישות, מהפכניות ועוצמתיות בחיים שלי
תודה תודה תודה
הלוואי ואשאר רק בהודיה
