אחת לא מהחברה

מ?י י?ת??נ?ך? כ??א?ח ל?י, יו?נ?ק ש??ד?י א?מ??י

כל אחד יכול לקחת מה שהוא רוצה מהטקסט.
מישהו נותן רשות, מישהו מקבל.
מה שהוא רוצה, לוקח ונותן.
למה לשים מילים מסוימות בסדר מסוים אם יבוא אחד וייקח מה שרוצה? זמן מבוזבז.
יכול לעמוד מול ראי, לחשוב מילים. התוצאה תהיה זהה.
לקחת, לתת, מעגל סגור.
חושב שמבין, חושבת שמבינה. אומרים מילים, עושים צורות בפה ובנייר. לעצמם.
מתרחקים במילים שחושבים שמתקרבים.

כוס.
זין.

לא איבר מין, לא ערווה, לא מפשעה, לא ווגינה, לא חלציים, לא "הדבר ההוא"

כוס. זין.

מי היה מאמין שיש בעיה עם המילים הללו. כאן.

הכל הכל מותר. עד הכוס והזין. חה.


* גם לא מקדש הנשיות. בלי קדושים בכוס. תודה.

לבדידות יש המון קולות וצבעים וצורות. ושמות.

יש צייר שנקרא גרניקו. חי באלף שש מאות ומשהו. אבל הוא לא מעניין.
המרטירדום מעניין. מונח מקצועי להקדשה.
ככה הופכים מישהו לקדוש. מקדשים.
קת'רין המצויירת בתמונה, שהייתה עוד קת'רין אחת, קדושה עכשיו.
גרניקו סידר לה ידיים אזוקות. הן לא, אבל ככה הוא סידר אותן.
סידר לה תנוחה רופסת, אישיות רופסת ופנים חיוורים. הייסורים מירקו אותם.
עדיף בלי.
ובלי מרטירדום.

כואב לי לראות אותך סובל ככה.

בלב.

חיי אדם


כשברא אלוהים יצורים בעולם,
עשרים שנות חיים הוא חילק לכולם:
עשרים שנות חיים ליונק ולעוף,
לדג לברווז לאדם ולקוף.

אמר האדם: "אלוהים אדירים,
אינני רוצה כבר למות בן עשרים
הוסף לי שנים קצת יותר מלכולם,
הוסף, בחייך היה בן אדם!"

אמר החמור: " בחיי, אלוהים!
הבט על חיי ואמור: זה חיים?
אם לא די לאדם בעשרים השנה
אתן לו שמונה משלי מתנה."

אמר גם הסוס: "אלוהים כל יכול,
נו, מהם חיי? רק לסחוב ולסבול.
יספיקו לי עשר שנים בעולם,
השאר - אנדב לטובת האדם".

כך זו אחר זו החיות שם נגשו
לגרוע שנים מחלקן הן ביקשו,
הכלב, הקוף, החזיר, השפנים -
תרמו מרצון למגבית השנים.

ישב אלוהים עירני וקשוב,
רשם כל תרומה במכונת החישוב,
לבסוף הוא לחץ על כפתור המכונה -
"נו, טוב, קח עד מאה ועשרים שנה".

מאז האדם חי חיים משונים:
הוא חי כאדם את עשרים השנים
ואז את חובו הוא מחזיר בלי היסוס.
עובד כמו חמור ומזיע כמו סוס
כפרד עקשן ורועד כחתול
אוהב כשפן וזוחל כשבלול
רעב הוא ככלב, זולל כחזיר
לבסוף - כמו הקוף נשמתו הוא מחזיר.

כשברא אלוהים יצורים בעולם...
[בני ברמן]

caro

ריש ארוכה מתגלגלת. הברות ארוכות, רכות.

אוויר.

(איזונים ובלמים. חה :)

בין האותיות, והמילים, והמשפטים, והפסקאות.
זה סוד גדול, גדול מאוד.

לזאב ולאלת המסטיק ריח דומה. חריף נעים ממלא.
פעם לא אהבתי את הריח הזה. בנסיעות ארוכות. היה חריף מדי.
היום, רק לנשום אותו.