זמן רב לא כתבתי כאן באמת, ואם כתבתי-זה היה טקטי מאוד.
הכתיבה בהכרח לא תמיד מספרת על המצב בו הייתי-לטוב או לרע.
-
כשאני מביט לאחור אני תמיד חש גאווה (על אף שאני לא אדם גאוותן כלל), על הדרך שעשיתי, על הדרך שעברתי ואני עובר, על מי שאני ומה שאני.
שילבנו כוחות ויצאנו למסע מופלא ביחד, המקום שלנו, כל אחד מאיתנו אני ואת, יצרו מרחב שלם של תימרון בדרך מפותלת ומלאת עליות וירידות.
המסע שלנו תמיד היה מורגש, בכל היבט בחיינו, בשגרה, במשפחה, בעבודה, בתשוקה, באהבה, בבכי, בצחוק, בחקירה, ברצון לתת ולהעניק, בעבודה הקשה שעשינו-יחד.
את-אוצר, מלאך, יופי עוצר נשימה, אישיות ייחודית וכובשת, מלאת עומק, תשוקה, אנרגיה מתפרצת, לב ענק, אסרטיביות, מלאת חמלה, אהבה, והמון שמחה.
אישה של אמת, מילותיה ניכרות, משדרת עוצמה וכוח, לצד רוך ועדינות.
עברנו יחד זמן מדהים, ולא מתחרט על אף רגע שהיינו יחד, הדרך שלך לפעול ולעשות, לדאוג תמיד לאחר, האכפתיות מכל דבר, מכל רגש הכי קטן שצף ועולה-כבשו אותי.
היכולת שלך לראות אותנו, אותך, אותי, ולא להשאיר שום חלק בצד-הקסימו אותי ושבו אותי במי שאת.
פרח, יפת תואר-בעומק ובפנימיות שבך, יופי עוצר נשימה, שלא משאיר שום מקום לדמיון.
העולם הפגיש בנינו לא במקרה, ואני מוקיר לך תודה על כל רגע ורגע.
היינו יחד זמן רב בו חלקנו מימד רחב של חוויות, שינויים, ניסיונות, ריגושים, והרבה פירגון אחד לשניה.
התעצמנו, למדנו, חקרנו, העמקנו, גדלנו, צמחנו-יחד, וגם כל אחד לחוד.
החלטנו יחד להמשיך הלאה כל אחד בדרכו הוא, ממקום של המון אהבה, אכפתיות, ומקום אמיתי של כבוד ופרגון הדדי.
אף יום או שעה בזמן שלנו יחד לא ילכו ממני, תמיד אזכור אותך, ואוקיר תודה על הזמן שהקדשת ונתת לנו, ועכשיו הזמן שלך לפרוס כנפיים ולעוף ברוח שאת קובעת אותה לעצמך.
תודה על הזמן שלנו יחד יקרה שלי❤️