אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני חודשיים. יום שני, 11 במאי 2026 בשעה 0:13

זה מדהים איך הדברים נחווים אחרת כשבאים בלב פתוח. כשכוונת הלב היא להנות ולקבל מה שיש. 

בלופט תל אביבי מעוצב ,מוזיקת צ'יל ,מרפסת ,בר נחמד ודלפק אוכל מסודר בצורה מושקעת ומקסימה. 

מתעוררת מחלום מוזר, אני מאחרת ,רצה למקלחת ואז מתארגנת . לובשת בגדים חדשים וסקסיים שקניתי השבוע . 

חושבת בראש אם זה ימצא חן בעיניו,חושבת כבר על האחרי - כשיוריד אותם ממני

או... יורה  לי להוריד אותם....

מוזיקת צ'יל נעימה כזו וקוקטייל טעים . לא מכירה אף אחד כמעט ,מתמקמת על כסא ליד הבר,מסתכלת ,חשה את המקום. מי בא לצוד ,מי נראה אבוד ,מי באמת נחמדה ומחייכת ומי חושבת שאני סנובית ומתרחקת.

בנסיעה לשם מרגישה פרפרים בבטן. ממש מתרגשת שעומדת לראות אותו ולהיות איתו. 

כל הערב אני ארגיש שהוא שם . גם כשהוא רחוק ממני. הוא נוכח ונמצא ומדי פעם עובר ונוגע . 

בכניסה רואה אותו עומד מרחוק ואז אני מחייכת ונושמת עמוק ..

איזה כיף להתקבל לתוך החיבוק והנשיקה שלו.

משחק ראשון של ספיד דייט . 10 גברים ,10 אנרגיות שונות,אבל אנרגיה אחת בולטת מכולן בחדר..

כשהוא מתיישב מולי ,הרגל שלו נשלחת קדימה,הוא מביט בי בחיוך ואז השאלה על המסך משעשעת את שנינו . 

איזה קינק מטורף יש לנו .

סבב שנינו של ספידדייט אני בחוץ. מדברת עם איש חמוד שראיתי במקדש ,שוקעים בשיחה על פוליאמוריה,נישואין ומערכות יחסים .

זאוס עובר מדי פעם ומקבל חיבוק .

מוזיקה נעימה ואני רוקדת עם חברה,מרגישה את המבטים מסביב,כאלו שהכרתי וכאלה שלא.

זאוס נעלם לי מהעינים ואני מחפשת אותו בכל מקום. מרגישה מן משיכה לא הגיונית ובסוף מוצאת אותו יושב באיזו פינה .מתישבת לידו קצת דואגת ואז אנחנו עוברים לספה אחרת. מתכרבלים אחד עם השניה,צוחקים לנו בעולם משלנו.

אני מלטפת אותו ואנחנו מתנשקים ,כשהמוזיקה מתחלפת לכל מיני שירים הזויים 

ואז sweet dreams...שזורק אותי לערב ההוא. 

הוא צוחק שאני מסמנת אותו ואני חושבת שכבר ממש לא אכפת לי .

אני כבר לא צריכה את האישור הזה. האנרגיות שלנו מראות הכל. 

רוקדים קצת ביחד ולשם שינוי הוא נצמד אליי . המקדש נבנה סביבנו וכבר אין אנשים מסביב. רק הוא ואני. חשה אותו בכל גופי,זז לידי.

המוזיקה משתנה והוויב יורד,הערב נגמר וחוזרים הביתה.

הביתה? .

הביתה אליו.

הוא נעמד בפינת השיש במטבח . מורה לי להתקרב אבל לא לגעת.

אנחנו גולשים לסשן. אני רואה לפי החיוך ,מרגישה באנרגיות.

הוא נותן לי הוראות ואני נדלקת לגמרי. רק מלעמוד קרוב אליו ,לשמוע את הקול שלו. להפשיט אותו... הולכת אחורה ומסתכלת עליו.עונד רק את השרשרת שקניתי לו,על החזה המסותת שלו. בלי בגדים . רק השרשרת. הנשימה של נעתקת כשמבינה שהוא נענה לבקשה שלי.

הלב שלי מחסיר פעימה כשהמבט שלי עובר על גופו. אני מעריצה אותו,את המראה שלו ,את הצורה של הגוף שלו ,איך שמחזיק את עצמו,העינים שלי רוצות עוד ממנו,הגוף כמהה ליותר מלראות.

בחדר אני מתפשטת ומחכה לו כמו שאוהב והעונג לא מאחר לבוא. הוא בשליטה לגמרי ומפרק אותי אינסייד אאוט. 

אחכ ,הוא עוטף אותי בכרבול חמים ושנינו נרדמים.

פתיחה חיובית ונעימה לסופש ארוך ומטורף...

לפני שלושה חודשים. יום שישי, 24 באפריל 2026 בשעה 6:26

מסיבת עצמאות קהילתית בחצר . מוזיקה ,שולחן חברתי ושתיה וממתקים. 

ג'ינס חדש וחולצה לבנה ,לא הפורטה שלי אבל נחמד לי במראה הזה.

מגיעה יחסית מוקדם ,המקום קצת ריק . 

כמה אנשים מוכרים לקשקש ולהגיד שלום. 

אני מחכה לו,לזאוס. מתקשרת לבדוק מה קורה . הוא בענינים שלו ,קצת בלי מצב רוח

והלב שלי מחסיר פעימה לרגע .

מצד אחד ככ רוצה שיבוא ,מצד שני ,אני לא לוחצת. לא בא לי שיבוא ויתבאס בגללי. 

אז קובעת להתקשר עוד חצי שעה ובינתיים המקום מתמלא ועוד מכרים ועוד חברים מגיעים.

מתקשרת אליו ונושמת בהקלה כשהוא עונה לי מהנסיעה. הלב שלי מפרפר רק מהמחשבה לראות אותו עוד כמה דקות והחברות שמות לב שהחיוך שלי השתנה .

הוא עומד בכניסה ,מסתכל רגע לצדדים .אני ניגשת אליו והחיבוק הזה והנשיקה שלו עושים לי בלגן בגוף.

הוא הולך להגיד שלום לחברים ואני חוזרת לחברות לרקוד ,לשתות.

פוגשת שם מכרה ותיקה ואנחנו מתחבקות חזק וצוחקות על זה שנפגשנו פה ,בהמשך עוד נשב לדבר שיחה צפופה וקצרה על החיים. מסתבר שיש לנו המון מכרים משותפים.

בדרך מפה  לשם אני ניגשת אליו ומכירה את אחד החברים שלו. 

יש לי מקום נכון ? אז אני לוקחת אותו. בכל פעם שעולה לי המחשבה של 'אני אתרחק ,אני מפריעה,לא רוצה לנג'ז'... אני לוקחת צעד קדימה. 

ממשיכים לרקוד ואחרי זמן מה הוא מגיע אליי ,מבט משועשע ,משחקי שכזה. לוחש לי באוזן שהוא לא מרשה לגעת בו אבל שארגיש אותו. 

האנרגיות עוברות ממני אליו וחזרה ועם המוזיקה זה שוב מתעצם. מילים של שירים ,קצב של מנגינה,

להסתכל לו בעינים ואז כל היתר נעלם.

רעש של אנשים 

מבטים של אנשים

עוברים וחוזרים.

"איזו יפה שאת" הוא לוחש לי באוזן . הלב שלי מתפוצץ....לשמוע מחמאה כזאת זה לא מובן מאליו. 

ולא אכפת לי מכלום מסביב כי הרטט עובר בגוף והוא זז לידי וזה קשה ממש כי אני רוצה ,ככ רוצה להרגיש אותו פיזית ,לחבק ,להצמד ,להתנשק . 

והוא מרחיק ומסשן לי את המיינד באדג'ינג מטורף. אני קצת בראטית ,קצת לא ממושמעת,אבל לא אומרת כלום . הוא קורא את הכתוביות על המצח שלי .

אני זזה עם המוזיקה בהוראות שלו ובפיקים מסויימים ממש גומרת ועפה  ורועדת בין כל האנשים ואף אחד לא יודע מה קורה מלבד שנינו וזה כל כך קסום.

הוא מתיר לי לחבק אותו. 10 שניות לא יותר ואני נצמדת אליו . ראש על החזה שלו ורק הדופק שלי ושלו באזניים. כמו בסרט כשהכל משתתק ושומעים רק  פעימות

בו-בום ,בו -בום, בו-בום .... איזו שליטה שיש לו עליי,במבט ,במגע ,באנרגיה .

ואז מתרחקים ןהמוזיקה חוזרת לאזנים.

עייפים ומתקפלים ליד הרכב . אני ממש ממש מתאפקת לא לנסוע אליו וכואב לי . הוא עומד מחוץ לרכב רוכן אליי,מחייך ,העיניים שלו...

מזכירה לעצמי את המטלות בבית... הפאקינג מציאות שקשוחה לי. 

הוא מורה לי לקרב אליו את השפתיים. לא לזוז .

והוא מנשק אותי. השפתים שלו רכות ,מתוקות,מזמינות ומפתות.

הלשון רטובה וחמימה מלקקת את דרכה.

והכיווץ הזה בין הרגליים 

הכלנגמר מהר מדי.

מדברים בטלפון בדרך הביתה ואחכ בוידאו בבית. 

סף הגירוי עולה ועולה והוא לא מרשה לי לגמור. 

להתאפק ,על הקצה...

לילה טוב .

 

לפני שלושה חודשים. יום ראשון, 19 באפריל 2026 בשעה 23:44

השתתפתי בשני מקדשים לאחרונה.

למי שלא מכיר ,מדובר בסדנה על תקשורת וגבולות ומגע.

לא. זה לא בעירום

לא. זו לא אורגיה.

לא,זה לא  חרבו דרבו 

זה כן מרחב מוחזק 

זה כן מרחב הדרגתי 

זה כן מודרך ונעים וזורם.

אבל איזה שוני בין הראשון לשני מבחינת החוויה האישית שלי.

לראשון באתי בסולו ,עם חברות.,לא ממש יודעת מה יקרה ,קצת חוששת ,קצת משחררת

לשני -באתי איתו,ללא החברות סביב ,מעוגנת,מקורקעת עם חופש לעוף , עם חיבוק כשצריך ,עם הסכמים ששומרים עליי. 

 

לראשון - עשיתי מה שצריך ,גם כשזה פחות התאים ,לא שמרתי על גבולות ,התפזרתי ויחד עם זאת כשהוצעה עזרה ,גם ממנו ,לא לקחתי אותה. העדפתי לנסות להתקרקע לבד. 

בשני- עשיתי רק מה שרציתי והתאים לי באמת. ידעתי שיותר מתאים לי לגעת מאשר ינגעו בי ,קיבלתי מגע ושיח רק מגברים שהיה לי נעים איתם,התקרבתי לנשים .

 

בראשון - יצאתי מטורגרת ,רועדת ,חוויתי דחייה, הרגשתי לבד ,לחוץ ,הכל כואב מכווץ ,צועק לעזרה ,רוצה להתרחק ,סרטים רעים בראש ,דאגתי לחברות שלי ,האנרגיות ירדו ובעיקר העיקר- עלתה בי המחשבה הכי כואבת שמנהלת אותי שנים - 

*אין*

*לי*

*מקום * 

*בעולם*

זו אמונה מאוד קשה להתנהל איתה בעולם. היא גורמת לי להתפשר ,להסתגל ,לוותר ,להתרחק, לא להלחם על שלי , לא להיות בפרונט ,כי מי אני בכלל ,כל כך לא חשובה , לא באמת רוצים וצריכים אותי.

ולא יכולתי להבין את כל זה ולבטא את זה בלעדיו. הגבר הזה ,שבשניות יכל להגיד לי 'וואלה לא מתאים לי' ,כמו שאמרו אחרים,וללכת ,אבל נשאר.

הגבר הזה שיכל להגיד לי 'את דפוקה לגמרי ,תטפלי בעצמך' ,כמו שאמרו אחרים  ,אבל לא אמר.

הגבר הזה שיכל להתעלם ממני עד שארגע ואעבור את כל זה לבד ,כמו שעשו אחרים,אבל לא עשה את זה.  במקום זאת , ראה שאני בטירגור ואמר לי לבוא אליו ,אבל סירבתי. הייתי לגמרי ב flight או יותר נכון run for your life .

אבל הוא לא ויתר לי ועליי.

הוא התקשר והחזיק אותי שעתיים בטלפון ועיבד איתי את החוויה הזאת,לא נתן לי לסגת .שיח מכיל אמפתי ,מבין ,מקבל ,מטפל,מחבק. הבין והרגיע את הסרטים שהיו לי בראש ,שהיו ככ רחוקים מהמציאות . גרם לי לראות שאני בטירגור ,בצונאמי אבל לתת לזה שם ,מסגרת, להבין שהדבר הזה מנהל אותי בכל מקום. שלא עזב את השיחה עד שלא נרגעתי ,עד שלא הרגיש שאני בסדר ורגועה ויכולה לישון בשקט . 

במקדש השני - יצאתי באורות ,עם הגבר הזה,מחייכים ,צוחקים ומביטים זה בזה כמו שני חתולים ששחו בדלי של שמנת. הרגשתי כל כך שונה 

 כל כך שיש לי מקום וכשלא היה - לקחתי אותו. פעם אחת ויתרתי ונסוגתי ופעם שניה התעקשתי למרות שהתפרצפו אליי. 

באחד התרגילים שהיינו צריכים לרקוד במגע עם היד בלבד ,הרגשתי שבא לי יותר ולא עצרתי אז החזקנו שתי ידיים והתקרבנו ונצמדנו .הגבר שמולי היה לגמרי בענין ורקד איתי צמוד וחושני ,האנרגיה הסקסית שלנו התחברה והיה נעים. 

במרחב החופשי ,התחלתי עם מישהו והוא היה במצב פסיבי,אמרתי לעצמי פאק-איט ,אני רוצה להיות מנושקת ומחובקת . לא מול גבר שרק ישכב ואלטף אותו. הוא לא זכה בזה . הודיתי לו בנימוס וחזרתי אל הגבר שלי שליטף אישה.

שאלתי אם אפשר להצטרף ונעניתי בחיוב ובהזמנה.התלטפתי והתנשקתי עם האישה ההיא וגם איתו. מרגישה את הנוכחות והמגע שלו לידי . זז איתנו בריקוד ,בתנועה. נשיקות ,ליטופים ,חיבוק לה ולו. אני אוהבת גם נשים . את הרוך שלהן ,העור החלק והנעים ,החיוך המבויש והמתוק הזה,ללטף שיער ולחי ושדיים .

המוזיקה היתה מדויקת ונכנסה לי מהאזנים לגוף.

 Justify My love מדונה שרה בפיתוי והשיר הזה עושה לי בלגן במיינד ובגוף . אני נצמדת אליו והוא יודע למה. זה כמו מילת קוד לסשן מנטלי עבורי. זכרון שהחזיק בי ואמר לי להקשיב ולשיר  וזה מרטיט לי את הגוף. 

היא נוטשת אותנו עם הגבר שלה ואני נשארת עם שלי ,הוא צופה בסביבה ואני מלטפת אותו . הוא בהחלט זכה בזה ואני מעניקה באהבה וברצון. 

על הברכיים מאחוריו ,מנשקת ומלטפת . 

מתקרבת אלינו אישה נוספת שקלטה את האנרגיות שלנו ,שמכירה אותו ,אבל היא מביטה בי ומחייכת ושואלת ומתקבלת בברכה 

האנרגיות עושות שיפטינג מזוג לשלושה. מסתובבות ביננו , שלושתנו מתנשקים ,מלטפים ,מלקקים שדיים ופטמות,מעבירים ידים על גופים נעימים ,לוחשים פיתוי באוזנים . 

ואני מרגישה שיש לי מקום בתוך כל זה . לעיתים אני מקבלת מהם מגע ולעיתים זאת שמעניקה אבל זה הרגיש מאוד מחובר . הסתכלתי בשניהם ,מביטים זה בזו בתשוקה ואמרתי לה 'תתנשקו' והם קירבו שפתיים ואני החזקתי בפניהם והבטתי בשניהם וזה כל כך גירה אותי  לראות אותו בתשוקה ,בחופש ,בפירגון ולא בפחד

הצטרפתי לנשיקה שלהם וזה היה קסום . 

גם כשהמרחב הוריד ווליום ונרגע ,נשארנו שלושתנו יחד ,נשענים אחד על השניה ,מתלטפים ונרגעים. היא אומרת שרוצה להפגש עם שנינו שוב ,עונה לה שברצון ואני אשמח.

יודעת שהיא גם תרצה להפגש איתו לבד וזה בסדר מבחינתי . מפרגנת לשניהם לעוף ביחד וזה רק גורם לי להיות יותר גאה בו . 

כן ,שיעופו עליו ,למה לא ,מגיע לו . 

אנחנו צוחקים ביננו שהוא מתנת האל לאנושות.

פאקינג זאוס.

ואני זו שחוזרת איתו הביתה. להתכרבל על הספה ,היד שלו בתחתונים שלי . הזין שלו בפה שלי.

ואחכ במיטה ,ישנים גמורים .

עד הבוקר שהוא מחליק לתוכי ,רטובה ככ לקראתו.

והסקס נעים ומעיף ותשוקתי וחייתי.

מקדש.

ביננו. 

 

לפני שלושה חודשים. יום שבת, 18 באפריל 2026 בשעה 17:30

תמיד היה קשה לי עם מעברים

למרות שהיו לי המון כאלה בחיים

אבל למדתי להסתגל,

כאילו שיש ברירה ?...

אבל המעברים האלו של להיות איתו ובלעדיו - קשים לי 

לעבור איתו לילה או סופש או מסיבה או מקדש 

להרגיש את החיבור הזה בלב ובגוף 

את החום והחיבוק והנשיקה והעינים הטובות.

את הניתוק הזה מהבית ,מחיי היומיום.

היכן שמנגנון ההשרדות שלי עובר למצב טיסה.

היכן שאני מרגישה בטוחה ורגועה ומוחזקת.

 

וכשהדלת נסגרת וכבר עולה הגעגוע.

מתישבת ברכב ,עוד לא מתניעה . חושבת על הפעם הבאה שנתראה וזה רחוק וזה הרבה.

קוראת קצת הודעות ויוצאת לדרך.

מקשיבה לפודקאסטים של החברות

ומעדכנת את החוויה שלי . 

 

חונה בבית . נושמת רגע. תיכף אעלה . עוד חמש דקות

לאסוף את עצמי ,להרים הגנות,

להעביר את המערכת למצב הפעלה בפול ווליום.

זה קשה

זה קשוח

כי בא לי עוד קצת להשאר שם על הספה הרכה ,להניח עליו את הראש 

ולעצום עינים .

 

לפני שלושה חודשים. יום חמישי, 16 באפריל 2026 בשעה 5:58

אוף אני כזאת חזרת בטחון לפעמים.

צוחקת איתו שכבר יש לו כבר מאגר של שאלות שאני שואלת אותו סתם. 

כי עבורי- צריך אישור לחרדה ,לא לעשות טעויות ,לא לבאס ,לא לטעות ,כדי לא לחטוף איזו תגובה פוגעת. כי זה מה שאני רגילה.

ופתאום צריך להתרגל אחרת. 

- רוצה לצאת הערב ?

-כן

-סטנדאפ? 

-כן 

ומכאן סדרת שאלות שמוציאות אותו מדעתו . והוא לא מבין למה אני שואלת בכלל. 

כי לא רגילה להחליט. 

הוא במצב רוח קצת מוזר ואני חוששת לא לבאס . 

אבל בסוף קונה ואנחנו מתארגנים והולכים. תל אביב  עדיין ריקה . מלחמה וזה. 

יורדים אל המועדון ומתיישבים .מזמינים שתיה ונישנוש. הרגשת נינוחות שכזו . 

הסטנדאפיסטים מוכרים ומצחיקים ובסך הכל עובר ערב מפתיע . במהלך הערב יושבים צמוד ,אני מגניבה מבט הצידה ,נהנית בעצמי מהמופע ומזה שהוא נהנה ומשועשע.

הידיים והאצבעות משתלבות זו בזו ופתאום זה מרגיש הכי טבעי ונוח ומחבר .

אני קולטת שזו פעם ראשונה שיצאנו רק שנינו לבד. בלי חברים ,בלי מסיבות ,בלי מפגשים גדולים.

אני והוא נטו.

ממלאים את החלל בצחוק ,בחפירות וגם בשתיקה ,במוזיקה ברקע. 

מ

חוזרים הביתה נמרחים על הספה . אני מעסה לו את הצוואר התפוס והכתפיים. 

נהנית ששוכב לפניי ומתמסר למגע. נהנית לפנק אותו ,להעניק ולא במעט עבור כל מה שהוא נותן בתמורה .כי הוא נותן לי המון . 

אז הוא שוכב שם ומדברים בשקט .

 

עד ש...

עד ש...

עד ש- הוא מתחיל לשלוח ידיים אחורה ומתחיל ללטף ולגרות ולצבוט

והלך המסג' והלך הנעים וכל הגוף שלי עובר למוד אחד - סקס. ועכשו . 

 

 

לפני שלושה חודשים. יום חמישי, 9 באפריל 2026 בשעה 2:06

אני יודעת שהוא בנסיעה חזרה הביתה

וצריך לפרוק ולשתף 

את החיבוק שלי מרחוק

אחרי יממה שדיברנו קצת והוא התעופף לו אל עוד אחת. 

מספר לי שכבד לו ,שלא שמר על הגבולות,מנטלית מותש ,למרות שהיה גם עם חברים ונהנה.

אבל אני מבינה שהוא צריך אותי אחרי כל זה.

אני המקום השקט שלו בזמנים האלה. איתי השיחה חומלת ,רגועה ,עוטפת.הוא רוצה ואוהב לשתף אותי . אני מבינה אותו גם בלי יותר מדי הסברים.

השיחה עוברת בין רצינות לקלילות . מצחוקים לשיתופים ותובנות.

לפעמים אני מרגישה שאנחנו בקצוות המערבולת. כמו שתי ספינות שסובבות. מחזיקות חזק לא ליפול למרכז ,לסחרור הזה.

שנינו שבורים ,פגועים ,טראומטיים.

גם הוא מפחד לאבד . 

גם אני 

ועדיין אוחזים במקום הבטוח .בזה שנסחף פיזית אבל לא רגשית.

לשנינו זה חסר ויחד עם זאת שומרים על החוסר הזה.

מחפשים במקומות אחרים.

וזה לא מדויק .

זה לעולם לא יהיה וזה מתיש.

 

חושבת שאני זו שבאמת 

שם בשבילו 

ועדיין לא מאמינה שהוא שם בשבילי.

מי ישחרר ראשון ואת מה או מי ? 

 

לפני שלושה חודשים. יום רביעי, 8 באפריל 2026 בשעה 20:13

סדום.מלחמה. טילים. תל אביב. כמה סיכונים עוד אפשר לקחת. 

פגסוס לא במצב רוח טוב ,אפילו קצת התבאס שהבין שאני לא מגיע אליו אלא ישירות לשם.אני עייפה ,אני בדרופ ,אני עובדת וגם.. מארחת כי נוחתים עליי בני משפחה.

מנסה למצוא פתרון בין לבין . אפילו לא מספיקה לנוח.

מקלחת , מתמרחת בקרמים נעימים שקיבלתי במתנה  וחושבת מה ללבוש . 

קודם כל גרביון רשת.זה הבסיס. 

תחתון ? בגד גוף ? חזיה? מצאתי משהו שמשלב הכל. איזה סקסית ,אני עפה על עצמי.כמובן שכל כל זה גופיה וגם שמלה ארוכה. 

נוסעת למרכז של המרכז . משקשקת קצת וממהרת לחניון כי שם בטוח. עוד לא מכבה את הרכב והוא כבר שם עם האושים. 

אני מתארגנת וצועקת לו לבוא לתת לי נשיקה. 

אוחחח החיבוק הזה,מתרגשת לגמרי. 

המרשמלו המתוקה גם איתנו,חיבוקים ארוכיםםםם וכל החבורה

הרעשנית הזאת עולה למעלה . האושין קונים בירה ואנחנו יושבים לחכות למרשמל - בן הזוג של מרשמלו המתוקה. 

צילומים ,חיבוקים ועוד חברים מצטרפים. 

בסוף גם יורדים אל המועדון כי הרי לשם כך התכנסנו . 

הוא לוקח אותי לפתוח את הערב בשוט מתוק וטעים. ועוד חיבוקים לחברים ותיקים.

פתאום אושה ממהרת אליי ומחבקת אותי חזק חזק . "הוא פה" היא אומרת ואני יודעת שזה קונדסון. 

הוא עובר לידי ,מדבר עם חברים ואז מסתובב אליי. אני מחייכת והוא מקבל את זה כאישור להגיד שלום. חיבוק חזק וארוך והוא אומר לי שאני נראית מדהים.  אני מרגישה בטוב איתו.

כשהסשן על הבמה מתחיל ,אני חסרת מנוחה. רוצה גם אבל האושים עסוקים רחוק מדי . 

שיחה קצרה ומרשמל אומר שרוצה להתנסות בסשן במיוחד איתי. 

איזה מרגש ! 

אני מפשיטה אותו ותוך כדי מסבירה ומקשיבה לגבולות .

יש לו גוף יפה ואני עוברת עליו על הצפרנים . זה כשלעצמו מעיף אותו עוד לפני הספנק הראשון. 

אני מתפזרת קצת ליד התיק עם הכלים ..פגסוס עומד לידי ואומר לי 'תעצרי,לאט לאט' וזה מקרקע אותי. נשימה עמוקה . 

אני מתחילה את הסשן עם גלגל כאב ועוברת לספאנקים ולספנקרים. 

מרשמל בתעופה ,מכוון את העוצמות ואני מתאפקת. 

מאחורי פגסוס מסשן אותי בדרכו. מכאיב לתחת שלי עם מה שבא לו . זה מגרה אותי וכואב לי והחושים בעומס. 

באיזה שלב אני מאבדת ריכוז בסשן שלי והוא מניח לי והולך. 

אחרי שמרשמל חוטף עוד קצת ,אני מסיימת את הסשן ויחד עם זוגתו אנחנו מחבקות אותו באפטרקייר. 

החיוך לא מש מפניו ואני יודעת שהוא מרוגש מהכל.

יום למחרת הוא יכתוב לי במילותיו היפות שהוא נהנה מאוד . דייק לעצמו מה כן ומה לא ובעיקר -האמין בי ונתן לי את השליטה ברצון. ביום יום הוא אדם קשוח ודומיננטי .זה מרגש אותי יותר. 

 

אני הולכת לפגסוס שעומד ברחבה ,עוד שוט מתוק ונשיקה עמוקה לערבב טעמים . הוא מעולם לא היה במבוך ואנחנו יורדים לשם . עושים סיבוב ונכנסים לאחד הכוכים . האנרגיה הדומיננטית שגאתה בי מחפשת פורקן .הוא מסובב אותי אל הקיר ומספינק לי את התחת.

זה כואב לי אבל אני רוצה יותר.

מעביר אותי אל השולחן ליד ,מרים את החצאית שלי והידיים שלו נוחתות שוב ושוב . המוזיקה באזנים - 50 גוונים.  Worth it.  יכול להיות יותר טוב מזה. אני צוחקת וחוטפת כואב יותר .

אחכ הוא מושיב אותי על השולחן ומתעלל לי בציצים . אני מושכת אותו בין רגליי ומנשקת אותו חזק . כל  נשיקה כזאת ,כל חדירה של הלשון שלו ,מרגישה לי הכי עמוק בין הרגליים ואני רוטטת.

עוברים במבוך כמו במתקני לונה פארק. על המיטה אני יושבת והוא בעמידה מולי ,מענגת אותו ,שומעת עוד זוג בעניניהם. פעם הייתי נבוכה מהקולות האלה . היום זה מגרה ממש .

עוברים לעוד מקום ושם כבר לא מתאפקים . שנינו עפים אחד על השניה ,מרגישה אותו בתוכי ובמוזיקה סביבי . במקום הזה ,שמגרה ומטריף ופומבי ולא אכפת לי בכלל שיראו אותנו.

עד שהשוטים עולים לי ואני מסתחררת קצת.

עושים עוד סיבוב ועולים למעלה  המקום מתרוקן . נשארים לעשן ולרקוד עם הפלאפים המתוקים . 

אני מגרה אותו והוא מחייך כמו חתול שאכל דלי שמנת . יאללה בוא הביתה כבר. 

בדרך חזרה ,הוא מדבר  ואני מקשיבה. יותר מרוכזת ביד שלו שבין רגליי מאשר בשיחה. 

בבית ,במיטה ,הכי קרוב שיש. מחוברים זה לזו ,עם כל האדרנלין של הערב, עונג ותשוקה מתערבבים ואני מתגרה ונהנית כל כך. .

עד שמרגישה שצריכה פשוט חיבוק. הוא קשוב ומבין . הוא עוצר הכל ומושך אותי אליו. רגע עוד רגע ועוד כמה רגעים ,עטופים ונושמים .

אבל זה עוד לא הסוף. לא רוצה. 

מחליק לתוכי ושוב זה מתחיל . מקשיבה לקול שלו ,לאנקות ... עד הסוף המתוק שמעיף אותי מעבר . 

מתכרבלת לתוך הגוף שלו ושוקעת בשינה מתוקה. 

לא להרבה זמן,הגוף מתחיל לכאוב . מסתובבת לכאן או לכאן. 

בבוקר שבא מהר מדי . תהיה אזעקה ועוד אחת

מקלחת חמה ומתארגנת ללכת. 

מחבקת אותו ומנשקת .נחה ככה. ברוגע הזה  . מלטפת  את העור הבהיר והקטיפתי שלו.

מעבירה צפרניים בשיער הסילבר-פוקס שלו,על השרירים בידיים,בבטן . אני שואלת מתי נתראה שוב

והוא ענה -מתי את רוצה לראות אותי.

אני עונה-תמיד.

מבינה שזה לא לקבוע סתם עוד פגישה . אני באמת רוצה לראות אותו עוד ועוד וכמה שיותר. לראות אותו בחיי. 

אז שנינו נדלקים והמכנסים שלי עפות וגם התחתונים 

ושוב הוא בתוכי ואני מביטה בו באור הבוקר. מרוכז בעונג ,עוצם עינים ולעיתים מסתכל במבט חודר.

הגוף שלי סוחט כל טיפת אורגזמה ממנו . 

***

בדרך הביתה אני אספר לפפראצי הכל . 

גם על החיבוק והנשיקה העמוקה ליד הדלת.

על כך שלא אראה אותו מספר ימים אך כל כך מלאה בו.

על חוסר הודאות ,על האתגרים ,על התלבטויות,על המגע והחיבור.

על מה שמסתובב

ועל מה שגם עדיין לא מדובר.

 

לפני שלושה חודשים. יום ראשון, 5 באפריל 2026 בשעה 2:40

אני רוצה להשאר אצלו עוד קצת . לא מספיק לי כל זה. לא שובעת ממנו.

קמים עפוצים לגמרי ,בקושי זזים לשתות קפה ,לאכול. 

היום עובר מול הטלויזיה בנמנום עד שצריך לקום להתארגן. 

מסיבה ונילית בדאנג'ן. רק אנחנו בדרסקוד אבל רגע לפני. מזל שזרקתי איזו שמלה שחורה וסקסית לתיק ,גרביונים כבר אאסוף מאושה.

אחרי שמתארגנת אני מסתכלת עליו מתלבש בשחור . פעם ראשונה שאני רואה אותו ככה וזה מדליק אותי בטירוף. עושה לו פפראצי וצוחקת . איזה חתיך ודומיננטי הוא נראה . גבר גבר. 

נוסעים לתל אביב הריקה והשוממת. אפילו החניון דיי ריק .אני לובשת את הגרביונים . לא מתביישת מהפומביות של זה - רגילה כבר .

נכנסים למקום וזה כל כך שונה.מוזיקת מיינסטרים ,אנשים כבר רוקדים ,קליקות וחבורות.

העינים שלי ישר נחות על המתקנים ,נזכרות בערבים הקודמים שהייתי שם. ונילי זה לא היה. 

משעשע אותי לראות אנשים מתלהבים פה ושם מבלי להבין מה מהות המתקנים. ביום שני יהיה בהם שימוש יותר... סביר. 

אנחנו רוקדים ושותים ,לרגע אני נסחפת עם המוזיקה ונוגעת בו . יודעת שהוא לא מאלה שמתחרמנים על הרחבה אבל זה נחמד לו . אני מתרחקת וממשיכה לרקוד . הדיג'יי דיי חרבנה ועושה לי סלט בראש . לקראת חצות אנחנו יוצאים החוצה לחפש משהו לאכול אבל מסתבר שהכל סגור ותיכף מוציאים את כולם גם ככה.

נחכה ליום שני למסיבת סדום אז מחליטים לחזור הביתה .

בבית - אני לגמרי דלוקה מהריקודים וממנו. מתחילה לחבק ולנשק אותו . הוא מפשיט אותי ולוקח אותי למיטה . אני נשארת עם הגרביונים הסקסיים ועומדת על הברכיים לרגע משתטחת בתנוחת חתול על המיטה והוא מגיע לפניי ונותן לי כמה ספאנקים בתחת. 

אני מופתעת מעצמי שעומדת בזה . כנראה שהטולרנטיות שלי לכאב משתנה.

הוא מתפשט ונעמד מולי גם על הברכיים ,מוריד לי את הראש אל הזין שלו ואני מלקקת בהנאה . לאחר מכן מנשקת את הגוף שלו ואותו והוא פוקד עלי להסתובב.

דוגי לא תמיד היתה תנוחה מועדפת עליי אבל איתו הכל אחרת. התחושות מועצמות פיזית ,רגשית,מנטלית.הוא לא צריך להתאמץ להיות דומיננטי ,הוא פשוט כזה וזה נעים לי. במקום להלחיץ אותי ,זה מרגיע ..

הוא נע בתוכי וכולי נוטפת עד שקורסת לשכיבה והוא מעליי ,כובד גופו מועך אותי והידיים שלו מטיילות. מבקשת ממנו להניח את היד על הכוס שלי והוא נשכב לידי ומענג אותי ככה . הראש שלי קצת שמוט מעבר למיטה והידיים על הרצפה ,הגוף רוטט מאורגזמה אחת ועוד אחת ועוד אחת. 

אני רוצה אותך בפה שלי אני אומרת לו והוא נשכב על הגב ונותן לי לענג אותו שוב .

לאחר מכן הוא שוב מעליי ובתוכי . אני מרגישה שאני עוד שניה מתעלפת מהעונג. העיניים שלי מאבדות פוקוס ,כל הגוף בעומס תחושתי,כאילו הגמירה היא מכל הגוף ,דמעות בקצוות של העין 

והוא נע מעליי או שאני מתחתיו או שנינו ביחד .מחובקים חזק ,אני מצמידה אותו אליי. הוא נאנק באוזן שלי ואני עפה מעבר לקצה ברעידות והתכווצויות סביבו בלי שליטה,בלי הפסקה. 

מתנשפים ביחד ,מחובקים ,שנינו בסטלה טוטלית מהדבר הזה.

השינה עוטפת אותנו כמו החיבוק שלנו.

 

לפני שלושה חודשים. יום ראשון, 5 באפריל 2026 בשעה 2:18

החג הזה לא בא בטוב בכלל.

ימים קשוחים לפני מביאים אותי לקצה של הקצה ואני מתפוצצת על איזו שטות שמשאירה טעם לא טוב בפה . מגיעה תשושה לערב החג שעובר בסדר ,בקטנה ,במצומצם. 

בלי יותר מדי קרחנות. כל אחד בביתו.

למחרת התכנון היה ללכת להתארח אצל אחי אבל המלכה האם חולה אז תוכניות משתבשות.

אני מארגנת מפגש חברתי אצל פגסוס ונוסעת אליו. מגיעה אליו מוקדם יותר ,חוששת קצת מהריב שהיה אבל הוא מקבל אותי בחיבוק. מערכות ההגנה שלי נרגעות עוד יותר כשאנחנו מתנשקים ומתחבקים ונוגעים .

אני מענגת אותו כאשר אני יושבת על ההדום והוא מולי ואז הוא תופס לי את הפנים. רוכן אליי ומנשק עמוק וזה גורם לי לגמור ,ככה בלי מגע ,רק בנשיקה ,אני רועדת והוא מחייך . 

יתר הערב עובר עם יין ונשנושים והיטסטר תחרותי ומצחיק .

אני לרגע צופה בנו ,בכולם. ארבע זוגות . נהפכנו ל'חבורה' ? הכל נינוח וטבעי וזורם. כאן הוא לגמרי בן הזוג שלי. אני שמחה על זה. 

קובעת עם אושה לשופינג למחרת 

וכשכולם הולכים אנחנו הולכים למיטה ,מתפשטים ומתחבקים . תוך כדי נשיקה ,הוא חודר אליי באחת ,לא מבזבז זמן וזה כבר מכווץ אותי סביבו . 

זה קטע ככ שונה להרגיש . בדרכ אני רגילה שמתענגים ונהנים ונוגעים והחדירה כביכול היא דיי בסוף 

פה זה הפוך - היא חלק מההתחלה .

הלילות איתו  מתערבבים לי  מרוב עונג .

להרגיש את הגוף שלו צמוד אליי ,להרגיש את הגוף שלי מגיב אליו כך . אני זזה אחרת ,אני נושמת אחרת ,אני גומרת אחרת,גונחת אחרת. אני לא מתאמצת ,לא חושבת ,הראש שלי מנותק מהכל ויחד עם זאת מרוכז לגמרי בתחושות ,בו ,במגע של העור שלו ,בריח שלו ,בקולות שלו.

נרדמים עטופים זו בזו רק כדי לקום אחרי כמה דקות לאזעקה. מציאות מפגרת.

אחרי זה ננסה לראות איזה סרט אבל אנחנו מנמנמים תוך כדי . 

הציפורים מחוץ לחלון בשיא המקהלה ,מציצה בשעון -11:00

שופינג כבר לא יהיה היום. 

 

לפני ארבעה חודשים. יום ראשון, 29 במרץ 2026 בשעה 14:32

בספונטני . זאת מגיעה וזה וזו ואני אוספת את פגסוס ונוסעים להרצליה . 

הרחובות דיי ריקים וקר אבל זה מרגיש כמו אויר לנשימה. הוא מסתלבט על הנהיגה שלי ואני מפספסת את הפניה .

מגיעים ומחכים ,נישוקים וחיבוקים . אני מרגישה שלוקח לו זמן להפשיר אליי. 

לוקח לו זמן להרגיש בנוח ,להראות סימני חיבה .

עוברים עוד שולחן ועוד שולחן . פה קר ,שם חם.

בסוף מתמקמים ומזמינים ואז טוטוטו התראה . 

פעם ראשונה שתופסת אותי בחוץ אבל מצחיק לי ואני עם כולם יחד הולכים לאיזה מתחם גנים . 

כשחזרנו שוב השיחה התעמקה - על מערכות יחסים וזוגיות ועדיפות זוגית וזה היה מעניין ומסקרן לגלות כמה הוא אדם זוגי. כמה חשוב לו החיבור והרגש .מזל שאני מקשיבנית טובה. אני קולטת גם מה שמעבר למילים. 

חוזרים הביתה ומתכרבלים על הספה . אני מלטפת אותו והוא מתמסר .

'בוא נלך למיטה ' אני מבקשת 'יותר מעניין מלראות חדשות'

מתפשטים מהר ונכנסים להתכרבל מתחת לפוך

 המגע הזה של העור ,הקירבה ,הליטופים.

הוא מתרומם ומביט בי מלמעלה. העינים שלו סוקרות את הגוף שלי וננעצות בין רגליי. 

הוא נושך שפתיים ומתמקם שם . הנשימה החמה שלו והלשון שלוקקת תחילה בעדינות ואחכ בטרף.

ואני שומעת אותו נאנק מעונג והגוף שלי רוטט תחתיו. 

הזיפים שלו מחוספסים על הכוס שלי וזה כל כך מטריף אותי. 

כשהוא מתרומם אני מתקרבת אליו ותופסת אותו לנשיקה. טועמת אותי ממנו והוא עף על זה. על התעוזה הזו . 

כשהוא חודר אליי הוא עושה זאת לאט לאט . בכוונה. באדג'ינג. בקצה של הקצה ומחכה שהשרירים שלי יתכווצו ויכניסו אותו לתוכי. 

הגוף שלו רזה ושרירי. יש לו כוח פיזי מטורף וסיבולת רצינית. 

משום מה כשהוא חודר אני ככ מתרטבת. משהו בריגוש של להיות איתו ,משחרר לי משהו בגוף. 

כשהוא גומר ואני שוב ושוב ושוב   הוא נשכב מעליי ואני מלטפת את העור הנעים שלו. הוא נרגע תחת הידיים שלי. כל כך זקוק למגע ,לרוך ,לפינוק הזה.

וכן - זה ריגוש להיות איתו. האיש הזה שמדי פעם הצצתי בו מרחוק. שתמיד היה חלק מפאוור קאפל כזה. חשבתי שהוא סנוב מתנשא  שמחזיק מעצמו והתברר שהוא בכלל לא כזה.  שהוא איש רך וטוב וביישן וסקסי בטירוף. 

והוא איתי. 

במיטה הזו ,בבית שלו ,מפנק ומטפל בי .

מדליק לי את הדוד מראש ,מחמם לי את המגבת ודואג שאנעל נעלי בית. יוצא איתי למדרגות באזעקות ,אפילו שזה לא מעניין אותו, שמכין לי ארוחת בוקר ולא משנה לו שהשארתי שם כבר מברשת שיניים ומרכך שיער וסבון גוף ובקבוק מים ועגילים.

כן ,איתו אני מתפזרת  לגמרי והוא אוסף ומקרקע אותי.בלי לדעת שהוא הסיבה שאני מתפזרת ומתרגשת.

אני מרגיעה את הפגסוס שבו 

והוא מרגיע את הלביאה שבי . 

וביחד זה עובד.