|
|
|
דרופ לפני סשן
אוף
זה הולך להיות פוסט מבלבל.
שבוע ארוך,מעייף,דחוס
אין מילה אחרת- רק דחוס והוא עוד לא נגמר.
כל יום עבדתי הרבה שעות
ואחהצ וערב היה צריך לצאת שוב.
לעבודת ערב
לסידורים
לקניות
לטיפולים ודאגות
בין לבין יודעת שדוחה דברים
יודעת שמאכזבת
לא תמיד מצליחה לתקשר
מאבדת קצת את עצמי בדרך
כמו הקטע הזה בטיקטוק
Sometimes may be good
Sometimes maybe shit.
אז היום שיט
שיט לגמרי.
לפעמים כשמשעמם לי אני מדפדפת לי בבלוג.
הפרסום הראשון היה אי שם ב 2016.
כבר עבר כל כך הרבה זמן.
וזה עוד כלום לעומת הותיקים ממני.
קוראת על חלומות שלי
פנטזיות
תשוקות
על הצעדים הראשונים בשליטה
על החששות
על קילוף של שכבות
על צבירת בטחון ונסיון.
קוראת על החברות,
על הזוגי שכבר לא
על המסיבות
על המשוטט
על סשנים חושניים
על חלומות
וכל הגשמה.
השתניתי?
בטוח .
בתחום הבדסמ אין ספק שאני עפה.
בתחום היחסים - קצת פחות.
אבל כמו בבדסמ, גם זה יגיע
בצעדים קטנים
מעבר מהתיאוריה למעשה
תחילה שוחה ברדודים.
הפוסטים מחזירים אותי אחורה
אל הרגש
אל הסיטואציה
אל המוזיקה
אל התחושות וההתרגשות.
אז כמו שכתבתי באיזה פוסט או ביותר
עכשו- בא לי !
הללויה באמת...
מרוצה מההזמנה האחרונה בשיאין- בגדים סקסיים שיעשו לי טוב בלב ובגוף.
אאוטפיט נבחר ברוב קולות ופלייליסט מעולה בדרך.
עוד מפגש אצל השרמנטי.
הפעם כל ה BFFיות נמצאות.אתם לא מבינים כמה אנרגיה יש בדבר הזה.
בתחילת הערב שוט של ויסקי עם זרים וזה לאט לאט עולה.
כולם מגיעים ומגיעות בינתיים ויושבים על הספה לקשקש ו להתעדכן.
הילדון מגיע ואני מקבלת חיבוק כיפי.
אני עושה למיו נעימים עם הצפרניים והיא הופכת לחתולה מתפנקת.
אוש ואני מתעדכנים על ענינים
ומיו מסבה את תשומת ליבי למישהו שנכנס.
ההורמונים שלי מקבלים קיק-סטארט כמו אופנוע כבד מהסרטים של פעם.
מאותו רגע זה כמו מגנט. אני מודעת לנוכחות שלו בכל רגע ורגע. יודעת בדיוק איפה הוא נמצא גם אם אני לא מסתכלת בכלל.
הבריכה קצת עמוסה וצפופה אז מחליטות להכנס לג'קוזי החמים והנעים.
כמובן שכל העולם ואשתו מצטרפים כי הכי כיף אצלנו.
אחרי כמה זמן יוצאת ומתישבת על הכסא ליד. נהנית מהמוזיקה,נהנית להסתכל על אנשים,נהנית לדבר פה ושם.
פשוט נהנית.
מרגיש שאיזו שלווה נעימה מתפשטת בגוף.
ההוא שהגיע ,מתישב לא רחוק ומיו מנסנ לשכנע אותי ללכת להתחיל איתו ?
להתחיל איתו?? אני ??
מה פתאום!
מתה מפחד!מתביישת! למות !
אוף ,תנו לי בדסמ ואני שולטת בלי להניד עפעף
לעומת זאת ,שימו גבר שאני דלוקה עליו .... נגמר הסיפור.לר מוציאה מילה מהפה.
הילדון מפנק שוב בפיצה ואני משוחחת איתו במטבח וחוזרת למיו.
בהפתעה גמורה ,הוא ,כן ההוא ניגש אלינו ופוצח בהכרות. מסתבר שהוא יודע את השמות שלנו. אומרת לו שלא נפגשנו עדיין והוא אומר שמזהה מהפייסבוק.
נעים לדעת.
מזמינה אותו לשבת והוא מעדיף לעמוד.
מקווה בלב שאין שלולית תחתיי כי פאקינג סקסי!
איזה עינים יש לו... ונוכחות. וואו... נמסתי.
מפה לשם הוא הולך לשבת במקום אחר ואני נכנסת לשיחה רצינית עם אוש.
על החיים,היקום וכל השאר כי ככה גיקים מדברים.
בסוף,נפרדת מכולם ומקבלת חיבוק ונשיקה מהילדון.
אנחנו צריכים להפגש - אני לוחשת לו באוזן והחיבוק שלו מתהדק והוא אומר לי שכן,כבר מזמן היינו צריכים.
עוד נשיקה מתוקה אחת ואני כבר בדרך לאוטו
ועוד חיבוק אחד ממיו וזוגה.
עם השלווה הזו חוזרת בחיוך ,בכביש הריק עם הפלייליסט השווה.
ככה מרגיש אושר?
כנראה שכן.
אף פעם לא שמתי לב שהשיר הזה נפתח בשורה
I wonna kiss youin Paris.
להתנשק בפריז זה כנראה רומנטי
לא יודעת,לא ניסיתי.
להתנשק זה רומנטי. נקודה.
זה מלא בתשוקה ותאווה ועושה כווצ'וצי'ם בבטן
ואני ?
אוהבת להתנשק. מאוד.
ואוהבת יותר כשהנשיקה מתאימה.
בשפתיים,באף ,בעיניים,בגוף.
אוהבת כשזה בא עם חיבוק
ואחיזה טובה.
ולפעמים אוהבת כשהיא רכה ומתוקה.
לפעמים נשיקה מדליקה אותי לגמרי ולפעמים היא איזה סוג של אישור,של בטחון ,של הרגשה של האחר/ת.
לא שגיאת כתיב. אני אוהבת גם נשים.
ולמה אני מבלבלת את המוח בלילה על נשיקות?
כי טעמתי היום אחת כזאת מתוקה ובא לי עוד מזה.
כזאת שבאה עם חיבוק וקצת מבוכה.
ומה יותר מתוק מזה?
פונה פה לכל מי שחושב ללחוץ על שליחת הודעה.
אני לא מחפשת נשלטים
זה מספיק ברור?
אני אומר את זה שוב
אני לא מחפשת נשלטים
אז אל תפנו אלי ב:
היי
המלכה
שלום וערב טוב
מוכן לשרת אותך
או כל צורת פניה אחרת....
זה באמת מעצבן.
לא מחפשת נשלטים
יש לי מספיק ממה שאני צריכה.
עכשו זה מובן??
רדו לי כבר מתיבת ההודעות.
Watching every motion
In this foolish lover's game
אחחח...פאקינג טום קרוז. על המסך הגדול
ואני שלולית בקולנוע.
מגיעה למסקנה שראיתי את כל הסרטים שלו.
את כולם.
אוהבת אותו כבר בערך 30 שנה.
והייתי מוכנה לאהוב עוד 30. כמו שהוא עכשו.
אבל זה לא פוסט עליו. אלא על השיר.
לפעמים אני נדהמת כשהיקום נענה לבקשות שלי
גם כאלו שלא סיפרתי לאף אחת.
סתם מחשבות ,רצונות ,פנטזיות
ו פתאום
'טוק טוק' - זו היתה ההודעה במסנג'ר
ומשם...שיחה מטריפת חושים.
סייבר סקס/סשן מטורף
והדמיון שלי ניצת והיד כותבת
והמילים זורמות
והוא שם בצד השני,משתף פעולה
זורם ומשלים משפטים שלי.
הולכת לישון בחיוך
איזה כיף שהוא שלח הודעה.
והילדון השני שולח לי שירים.
ממתיק לי את הנסיעות והפקקים.
מחייך אותי עם משפטים מצחיקים.
והמשוטט שלי שמחכה בסבלנות
שמשתוקק ורוצה ומתמסר ונכנע...
עוד קצת, חכה עוד קצת.
Turning and returning to some secret place inside
Watchin' in slow motion as you turn around and say
Take my breath away.
מאתמול בערב נחתה עליי סחרחורת
עייפות,התייבשות,וואט-אבר
אם יש משהו שאני מתה מפחד ממנו
זה סחרחורות.
ואז נוספו גם גלי חום
ומצאתי את עצמי במיטה מזיעה מוות
עם מזגן על הקפאה.
אני - שהכי סובלת מקור -
ישנתי עם מזגן בהקפאה.
האם גיל המעבר נחת עליי פתאום ?
עכשו דוקא?
היום ניתקתי את הטלפון ואת המייל וישנתי
רוב היום.
כמו דוב גריזלי בחורף.
וזה עזר...
קצת.
מקווה מחר להתאושש,מה שמחכה לי בעבודה...
אבל הכל מתגמד מול הקעקוע החדש שלי.
OMG !!!
אבטיפוס ליוו אותי בסופש. נוסטלגיה ישראלית בפול ווליום במטבח ובראש.
מדברת עם ילדון שחשבתי שבכלל בקטע של אושה מה מפגש מהמפגש בראשון. מגששים ,צוחקים ובעיקר ממלאים את המסנג'ר במוזיקה נוסטלגית.
בוקר שישי אחרי ליל אמש אני עייפה אבל חייבת לצאת להזמין לי משקפופים חדשים ,לעבור לפול HD.
יום עמוס ,לא מספיקה לנוח,יודעת שזה יתנקם בי בערב. בישולים,ארוחות,מקלחות,קשקושים במדיות
ואחד אספרסו כפול מלא ומתוק
יוצאת למפגש אצל המארח השרמנטי (זה אושה המציאה )
לרגע לא מוצאת חניה ומתבעסת,עושה עוד סיבוב וכבר חושבת לוותר אבל בסוף מוצאת וממש קרוב. אוף כל החרדות שלי מתחילות לצוף.
שוב מגיעה לבד.
לבושה שמלה סקסית ונעליים חדשות. תיק ועוגה ושקית עם ברווזים.אל תנסו להבין
נכנסת ישר לחיבוק של אושה ולוש ולעוד כמה בדרך. כיף להרגיש הרבה אנשים באוירה טובה. גם הילדון מגיע ומקבל חיבוק.
אין ליקר אז מכינה לי שוט קטן של וודקה עם שוופס ענבים כי בא לי קצת להשתחרר.
נכנסים לבריכה עם כל החבורה ,מדברים צוחקים ,מדי פעם ליטופים ונשיקות ממני ואליי. הזמן עובר בכיף.
אוש ופטיט גם מצטרפים אחרי פעילות מוקדמת ומקבלים ממני חיבוק ונשיקה.
כל לוש שם עם הזוגי שלה ואנחנו שוקעים בשיחה וליטופים.
הילדון מסתובב קצת לידי,נוגע לא נוגע. אני לא בטוחה אם הוא בעניין אז שולחת אותו להביא ויסקי עם חיבוק.
הוא לא חוזר ובסוף אוש מפנק בשוט שאני חולקת עם לושה המהממת.
כשהילדון חוזר עם פיצה הוא מקבל נשיקת תודה שמשאירה לי טעם של עוד אבל הוא כבר בדרך לאחרות.
כיף בבריכה עם פטיט ובעלה עד שמתחילים גלי החום ואני יוצאת ,מתיבשת,מתלבשת .
אושה כבר עסוקה בחדר עם העסיסית שלה ומושכת את אוש.
מזמינה אותי גם אבל החדר עמוס ומלא באקשן וכולם בתיבת נוח -זוגות זוגות.
מרגישה מיותרת
"והנה ההומור שלי פושט את הרגל"
חוזרת למרפסת. יושבת עם פטיט ובעלה לשיחה.
אורח אחר מוזג לנו שוט ערק-תאנים וזה מסדר את ההומור .
עובר זמן והרוב פורשים . נשארת לבד במרפסת. קליקה שמולי יושבת ועסוקה בשיחה משלה. לר מתחברת.
מציצה לברכה והוא שם עסוק עם מישהי.
הראש שלי כבד מאלכוהול ועייפות . ממשיכה לנוח כדי לתת לזה לעבור .
"והבטחון שלי פושט את היד" .
מרגישה קצת מסוחררת וצריכה חיבוק. להניח את הראש על איזו כתף וקצת להרגיש בטחון שאין בנמצא .
"הנה הילדון שבי מניף את הדגל
אבל אין מאחוריו אף אחד -הוא לבד "
אוספת את עצמי . חיבוק ללוש שיוצאת מהחדר. ואני באוטו. שולחת הודעה למיו. צריכה להוציא ממני משהו.טסה על 130 קמש . 10 דקות בבית
נכנסת
לא אכפת לי מי ערה ? ננעלת בחדר ,מקלחת וקפה.
אהבה ,מוות ורובוטים בנטפליקס
והטלפון נוחת על הפרצוף.
שינה טרופה,קמה מוקדם. שיחה מהלב עם מיו.
פורקת הכל וגם הדמעות מגיעות.
לא יוצאת מהמיטה כל היום.
יודעת שכל הנמלים האלו שעוברות בראש,יעברו בסוף אבל צריך לתת להן מקום לאכול מוח קצת.
עוד שיחות עם אושה וכולן.
לאט לאט הנמלים עוזבות,נרגעות .חוזרות לקן.
הפסקתי להאכיל את הזאב השחור שבי.
הזאב הלבן תופס פיקוד.
שבוע חדש מחר ,מלא בהפתעות.
אולי אקשר שיר לכל פוסט.
פעם עשיתי את זה בבלוג אחר.
לכל ארוע בחיי יש מוזיקה
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.
יום חמישי. איך עוד לא רשמתי על זה.
הצעתי לאושה שנעשה קישור אוטומטי לפוסטים משותפים.
אז תקראו שם או פה ,זה לא משנה.
אוש ואני זוממים כבר תקופה. הוא רוצה לארגן לאושה ערב מיוחד של נשלטת ולא סתם עוד ברדק במסיבה.
חשבתי בבית אבל לא יצא אז חדר מהמם במלון.
אוש על התכנון והביצוע אני רק שחקנית משנה.
נכנסת לאמבטיה להחליף את השמלה למשהו יותר...בדסמי.
בודיסטוקינג מתחרה ונעלי עקב.
אני מציצה החוצה ואוש כבר קשר אותה וכיסה את העינים. הוא לרגע מסתובב ונעצר. המבט שלו אומר הכל וגם הפה.
הרבה זמן לא התפעלו ממני ככה וזה ממיס.
נגשת אליו וביחד אנחנו נהנים לסשן את אושה. נצמדים מכאן ומשם ,נהנים גם אחד מהשניה.
אושה שומעת קצת,מרגישה הרבה .
מכופפת על כורסת-גל חוטפת פעם ממני ופעם ממנו.
אנחנו מנגנים בקצב אחיד וזה מהמם לראות אותו מסשן.
איך לא צילמתי את זה ...פאק!!
הוא הופך את אושה לצד השני על הכורסה. שכובה על הגב עדיין חסרת תנועה. רגליים פתוחות וויברטור עושה עבודה.
אוש ואני מתמזמזים לנו בתשוקה ואושה צופה מהצד. מוזרה לי קצת הסיטואציה ,אבל אוש מחליט פה אז אני זורמת.
שנינו ניגשים אליה שוב אני מתישבת בין הרגליים שלה ומלטפת אותה ואת אוש. עד שמחליט שיותר מדי לו והוא לוקח אותי למיטה .
אני צוחקת מהסחרחורת שחטפתי ומחליפים כיוונים.
אושה מקבלת רשות לגמור יחד איתי ואחר כך מצטרפת אלינו.
ידיים,לשון,שיער ,עור חמים ונעים למגע
וזה כל כך זורם וטבעי ונעים וסקסי
כשאני צופה בהם מהצד.
כל התאווה הזו מביאה תאבון ואנחנו מנשנשים פחזניות מדהימות וממשיכים להתמשמש.
הזמן טס לנו ואנחנו כבר צריכים להפרד וחיבוקים ונשיקות.
אוהבת את החיוכים שלהם ואת הוויב המטורף הזה של שלושתנו.
מגיעה הביתה בחיוך. מציקה לגבוה בוואטסאפ.
מתכננת עוד כמה תכנונים עד שהטלפון נופל לי על הפנים ואני מבינה שצריך לישון.
מתרגשת לקראת שישי.
בפוסט הבא.
מפגש קבוצה בפאב תל אביבי אינטימי קטן ומקסים.
פוגשת את החברות ואי אפשר להתבלבל עם הדינמיקה שלנו
יושבות בסוף הפאב והכי שמח לנו. אנשים הולכים ובאים. מוזיקה טובה ,שיחות מעניינות ומצחיקות.
אני תופסת שיחה עם השולטת המתחילה משישי.
מסבירה לה קצת על הדרך שאני עברתי
איזה כיף לה להתחיל לגלות הכל מחדש.
אושה שם ,פוגשת גברבר מהעבר,שוקעת איתו לשיחה ומפלרטטת.
התכשיטית צמודה לזוגי שלה.
המסתורית גם בשיחה עם גבר חמוד.
צריכה למצוא כינוי פה לכל אחת מהחברות...
מסקרן לראות מהצד את זה.
שפת הגוף,הבעות הפנים,החיוך, מבט צדדי בעינים או מבט ישיר, מגע בשיער.
אנשים זה דבר מסקרן.
לא יודעת איך זה אצלי,אני פשוט מדברת וצוחקת עם כל מי שעובר לידי.
מעיזה לדבר גם עם מי שלא מכירה ויש וויב טוב.
יש גם אנרגיה חזקה וגברית שהיתה חסרה לי ואני ממש נהנית.
אז למה מי נגד מי ?
אני עוד לא מכירה את העולם הזה. מה מותר מה אסור
להתחיל,לא להתחיל
מי בזוגיות ראשית,משנית
ולמי לא לדרוך על הבהונות...
זה לא כמו בדסמ. אין גבולות ברורים
ואני שאוהבת חוסר ודאות,דוקא עם זו פחות מסתדרת.
אז לאט לאט,בצעדים קטנים.
חורטת על דגלי את החופש והאומץ
בינתיים קצת בשוק מדברים שנכנסים לחיי
או שמא זימנתי אותם והם רק חיוביים.
למי אומרים פה תודה ?
