לפני 5 שנים. יום רביעי, 29 ביולי 2020 בשעה 21:01
איך שאני שונאת את השיר הזה ודוקא השורה הזו מתנגנת לי בראש.
זהו. מפורים נכנסתי למוד השרדות קורונה
לתקופה החשוכה הזאת.
עכשו יוצאת ממנה בשן ועין וכשהכל מתחיל להרגע ולהתבהר אז גם הזכרונות עולים
והטעם המתוק הזה של החטא,של התשוקה,של ההתרגשות.
עורגת לזה ואין.
אין מועדונים,לא מתקהלת.
אין מסיבות ואם יש אני לא מוזמנת
רוצה איזה חיבור והכל עדיין שדה מוקשים שאני צריכה ללכת בו.
האש בוערת מרחוק ובא לי להשרף בה.
מתעסקת בדברים אחרים ומפנטזת על מה שאפשר.
בא לי סקס והמון אבל... לא בכיוון הזה. בא לי לעוף,לשחרר שליטה ,לחוות הכל מהכל.
להרגיש תחת ידיי גוף רועד,פוחד ,מתרגש ומצפה
לשמוע את צליפת הפלוגר
ואת המוזיקה באזנים.
בא לי...
בא לי לחיות.