ישנתי 3 שעות. הגוף כואב לי והראש בטירוף.
חופרת לעצמי בעיקר את השאלה -למה.
וזה הכי לא מקדם אותי בעולם.
יש לי אישיו עם סקס
יש לי אישיו עם עירום
יש לי אישיו עירום וסקס והרבה אנשים.
מסיבות הפרי-לאב מכווצות לי את הבטן.
ואני כל כך מקנאה באנשים שהם חופשיים מינית.
שיכולים ברגע לעבור מאפס למאה
להשיל בגדים ולהזדיין.
אולי הבדסמ דפק אותי בקטע הזה?
הכניס אותי למסגרות של כללים נוקשים
או שזו האהבה שלי לאירוטיקה
והעירום הוא רק עירום.
אתמול,מפגש מאחת הקבוצות חיבר בין כמה וכמה אנשים שאני מכירה פלוס כמה חדשים שנעים להכיר.
היה קר ולבשתי חם וכ שהגעתי ,בתמימותי חשבתי שזה עוד מפגש סבבי כזה של קשקשת ומינגלינג.
לא באתי סקסית ,לא הרגשתי סקסית
ורק המחשבה שבסוף זה ייגמר באיזשהו סקס,
קצת חנקה אותי. אישיו- כבר אמרתי.
ואכן המינגלינג היה סבבה. שקעתי בשיחות עם הרבה אנשים מוכרים וגם פחות.
מדי פעם מגניבה איזה חיבוק לאוש.
רואה שאושה שם כבר מפלרטטת עם זה שרצתה.
אנשים החלו לפרוש לחדרים ונשמעו צעקות וגניחות
והסלון התרוקן.
לא שנשארתי לבד,היו אנשים שבחוץ
אבל ההרגשה שיש אנרגיה אחרת באויר ואני לא מצליחה להגיע אליה ,היא מעצבנת.
כמו גבר שלא עומד לו.
במיינד רציתי,באמת שרציתי,אבל הגוף התכווץ בכסא.
אושה תפסה אומץ ונכנסה לחדר
אחרי זמן קראה גם לאוש
שמעתי אותה נהנית ושמחתי כל כך בשבילה.
סוף סוף מגשימה פנטזיות (של שנים,מסתבר. באדיבות אוש )
אחר כך קראו גם לי ובצעדים כבדים נכנסתי לחדר החם
והרגיש לי פניקה לראות חלק ערומים,על המיטה ,עוסקים בזה או באחר
והרגשתי חנק ולחץ וחוסר סקסיות טוטלית
ואני רוצה ,באמת רוצה להצטרף אבל הרגליים מוציאות אותי משם חזרה לסלון ואז איבדתי את זה לגמרי.
לקחתי את הדברים ,אמרתי שלום לכולם ,גם לאושה שיצאה ,כולה מבושמת ומסופקת ומחויכת.
נכנסתי שוב לחדר להגיד שלום לאוש שהיה כבר היה עם אחרת,סקסית ונישקתי את שניהם.
יכולתי להשאר ולהמשיך איתם,החדר התרוקן קצת
אבל האנרגיות שלי היו בפול alert.
אולי זה משהו דפוק אצלי.
אולי הסנסורים שלי רגישים מדי ואני צריכה איזה קישור שיעלה את האנרגיה וירגיע את הפניקה.
הקינק עושה את זה
ריקוד עושה את זה
סתם עירום וגופות משולבים זה בזה לא עושה את זה.
אז בכל זאת משהו דפוק אצלי.
חזרתי הביתה, אין לי מושג איך נהגתי כל הדרך.
המיינד נחת בעיקול של הרחוב.
המציאות בבית -שיחות עד 4 בבוקר ואני כבר עייפה מדי מהכל.
מרגישה שהכפתור של הווליום הסנסורי שלי היה גבוה מדי.
המחשבות,הפחדים,התהיות.
אז נזכרתי בשיר הזה של עברי לידר
'מסיבות מסיבות של כולם על כולם'
ורק אני לא שם.
ממה את פוחדת? אני שואלת את עצמי
ועונה -מאיבוד שליטה
מלהתמסר לזה עד הסוף
מלהיות שם לבד ,ללא רשת בטחון
מבאמת לפתוח את המיינד לרמת מיניות כזאת
שהגעתי אליה רק בכתיבה
והגוף כנראה זוכר דברים אחרים ומתכווץ.
