צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנתיים. 30 באפריל 2022 בשעה 17:00

זה התחיל בבוקר 

במסע שופינג שבו העזתי לקנות מלא דברים שלא חשבתי עליהם

אבל נמאס לי קצת מהבנאלי אז בא לי להעז

מנומר- כדי להצדיק את הסטטוס

מי בכלל אמר שזה ככה?

בכל אופן , שמחתי שבכלל מצאתי למידה שלי.

בערב,מסיבה רגילה ונילית

לא הייתי בדקא ויסלחו לי כל החבר'ה-

אני עם מחסנים וחצרות מאולתרות- סיימתי. 

 

אז התלבשתי במנומר. לגמרי יציאה מאיזור הנוחות שלי

והגעתי לבד למועדון שהיה קל'ב. לפחות זה.

לאט לאט מתמלא באנשים שאני לא מכירה חוץ מהמארחת

וככל שהזמן עובר הבטחון שלי מתאדה.

פתאום מרגישה קצת מגוחכת כזו. 

לבד

בשמלה מנומרת

קצת רוקדת 

קצת יושבת על הבר,שותה יין לא טעים

מרגישה שזו לא אני

האושים מגיעים ,מדברים רוקדים

כן יש שם גם מתחם אפל אבל זה ממש לא בכיוון שלי.

זוגות נהנים להם יחד 

ואני מנסה להשאר במצב רוח טוב 

עם הריקודים

וזה נחמד

לזמן מה .

האושים חותכים מוקדם ואני גם. 

אין לי מה להשאר שם לבד. 

חוזרת הביתה למוכר ולידוע

מסירה את הנמר,האיפור

נטפליקס,סדרת אנימה.

 

תוהה איזה שריר מנוון אצלי

שראיתי בחור או שניים נחמדים ולא העזרתי אפילו להצליב מבט.

עוד ערב אבוד?

לא בטוח.

היה נחמד וזה מספיק.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י