4 שנים אחרי גילוי התשובה לשאלת היקום
4 שנים לפני 50.
זה המון זמן של חיים. המון חוויות,המון תהפוכות וגלגולים וגם נחת ואושר.
לא מאמינה בכלל שאני בגיל הזה.
חגגתי בשישי עם הבסטיות הורודות שלי
חגגתי בשבת עם המשפחה האהובה שלי
חגגתי ביום ראשון שוב עם הבסטיות בערב קלפי טארוט וגילויים מהלב,מנוחה מהסופש וריכולים על המסיבה.
והיום ? וכל יתר השבוע?
פול בוקינג.
אף פעם לא היה לי חודש גדוש כזה בחויות
ובכל אחת מהן אני מרגישה כל כך שונה.
מה שבטוח ,זה מרגיש טוב . כי כל פעם מחדש יש דברים אחרים.
אתמול בלילה חשבתי על זה שאני כן מרגישה מלא דברים בעוצמות אבל זה מאוד שונה מפעם.
פעם העוצמות היו כלפי חוץ. הייתי רעש ובלגן והתלהבות
היום העוצמות ממלאות אותי מבפנים.
מאפשרות לי הרגשה של נינוחות ואושר ושמחה.
ככה מרגישה השמחה.
בהתרחבות לב שכזו.
ברצון להיות ב being הזה.
בשקט.
זה לא מוריד מהעוצמות.
להיפך ,זה מרגיש שרק מגביר אותן.
ולא תמיד מרגישה צורך להסביר ולשתף.
בדימוי שלי בראש זה כמו לשבת בתנוחת לוטוס ולזהור למרחקים.
אולי מחר זה יהיה אחרת
ואולי לא.