צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנה. 24 בדצמבר 2022 בשעה 11:35

רק אצלנו לא תמיד היא זורחת

רק אצלנו לפעמים אור חסום

יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה

איזה אבסורד...

 

בניה ברבי מקוור את זה עכשו בטלויזיה

גשם זלעפות בחוץ

אפור וחורפי- סוף סוף

אני פה עם הפיג'מה והקפה והאופטלגין

לא זזה.

 

אתמול במסיבת חברים רקדתי ושתיתי

מוזיקה של פעם

חיבוקים מחזקים ואוהבים

קצת נישוקים עם אוש ושיחות מלב אל לב

קצת רוק כבד וקצת דאנס 

והגוף זז לבד וביחד.

העיקר לצאת ,לא להיות בבית ,לא לשקוע ,לא לחשוב,לא להרגיש.

 

גם בדרך הביתה 

גם במיטה ,מתכרבלת וקופאת מקור

לילה של חלומות

ובא לי לצעוק -

איזה אבסורד. 

 

😑

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י