לפני שנה. 6 במאי 2023 בשעה 22:01
לא שמתי לב אבל הצטברו לי הרבה טיוטות בבלוג
רשומות שהתחלתי ולא סיימתי
לפעמים הפסקתי לכתוב באמצע מילה או משפט
ישבתי עכשו למחוק את כולן
חלקן מתחבר לי,חלקן לא
אבל הן כבר לא חלק ממני
אז עדיף שיתמוססו אל מרחבי השום-כלום.
עוד שבת מתישה
בית חולים אחד
בית חולים אחר
בין לבין גם צריך לנשום,לאכול,לישון קצת
שמחות קטנות מתאדות אל הכלום
מחשבות השרדותיות חופרות במוח
למה הכל צריך להיות כל כך קשה ?
למה אני לא מצליחה להגיד לעצמי
'וואלה ,לפחות פה זה הולך טוב'
הכל קשוח ,מחוספס,תובעני וטובעני
גורס ודורס
ולפעמים כבר נמאס לי.
נמאס לי שקשה לי
נמאס לי מההתמודדויות האלה
ללא נחמה ,ללא הכלה ,ללא מרגוע
Warrior כתוב לי על היד
ואכן אני לוחמת בכל הכוח
אבל גם לוחמות מתעייפות לפעמים
ואז מה יהיה ?
מי ידאג,מי יאכיל,מי יטפל
אז השריון עדיין עליי
חרב ביד אחת
מגן בשניה
וקדימה ....
יש ברירה ?