לפני שנה. 2 ביולי 2023 בשעה 21:32
העצבים שלי כל כך מרוטים
אני דוגמת בתי חולים בקצב שאנשים דוגמים עגלות קפה חדשות בטיקטוק.
אפשר די?
קשה לי להיות כל הזמן במצב קיפודים הזה.
לתכנן ולבטל ושוב לתכנן ושוב לבטל
וכל מעט זמן פנוי שיש לי (כמובן על חשבון זמן של אחרים ) ,אני צריכה לחשוב עשר פעמים מה כן לעשות בו...
כשיש רק ערב פנוי אחד בשבוע
וגם הוא מתוקצב בזמן ,אז מה לעשות ?
לבלות עם המשפחה ?
עם חברות?
עם אהובים ?
עם עצמי?
כל הזמן לחיות בחוסר ודאות
על בסיס יומי ,שעתי,דקתי....
מנסה לא להכנע לכעס ולתסכול
להיות בחמלה ,באמפתיה למצב
לא להכנע למחשבות ,לפחדים
לא לחשוב על העתיד הבלתי נמנע
אי אפשר לנהל חיי יום יום נורמלים ברמת סטרס כזו.
להגיד לעצמי 'אני עשוה את המיטב'
אני יודעת את זה !! מה זה עוזר לי??
זה לא הזמן לקשקושים ומנטרות אימוניות
עד שאחזור למציאות ,לשפיות....
מצב קיפודים #4664 ביומן הקפטן.