לפני שנה. 15 ביולי 2023 בשעה 17:02
זה לא משנה כמה פעמים אני אצא באמצע השבוע.
גם אם אצא כל ערב
אבל להשאר בבית בקיץ בשבת.
כל שבת. כל שבוע .
זה כמו חרב על הגרון
או בבטן
.
היום בחרתי לכבות את הטלפון
שעה פה שעתיים שם.
הצלחתי לראות סרט וגם לקרא קצת.
אבל לא מצליחה להפטר מהכעס על כולם
מכעס על המצב המתסכל הזה
מהכעס על תחושת הכלוב הזו
מהכעס על עוד שנה שהלכה לפח.
והזמו עובר
והשמחות הקטנות לא נשארות מספיק זמן
כדי להאיר ולאזן את החושך
כי כל הזמן קורה משהו
ושוב שבת בבית
בתחושת שבי ותסכול ועצב.
פשוט מחכה שהזמן יעבור .
ויתחיל כבר שבוע הבא.
לפחות להיות עסוקה ,מחוץ לבית
ונמאס לי גם מהפוסטים מרמרת הזאת
אבל אין לי מדיה אחרת לפרוק בה.
שוב . תוהה. מה יישאר ממני אחרי שהכל ייגמר
לא תמיד אפשר לשקם הריסות.
