אכן ,אנחנו משוגעים. רשמית.
האור מבחוץ מתחיל להעיר אותי.
אני מרגישה אותו זז מאחורי,מתחיל להתעורר
הידיים שלו נשלחות לחבק ולעטוף
אז כנראה שגם לו נעים ככה.
הגוף שלי בוער למגע שלו שלא מאחר לבוא.
באמת קשה לנו להיות אחד ליד השניה בלי לגעת
ולא מגע נעימי כזה,
אלא מגע אינטנס ,עם נוכחות ,עם עומק.
אז ככה הוא נראה באור ?
אני לא שובעת ממנו. הוא כל כך חתיך.
(והוא יקרא את זה וינסה לבטל כמו שעשה בנסיעה - אז אני אומרת לך עכשו - על מחמאה כזו ,תגיד תודה ותסתום.)
הזמן עובר כשנהנים ומי בכלל רוצה ללכת ....
מקפלים הכל ועוד נשיקה וחיבוק
קופצים לנשנש משהו והדרך חזרה נעימה ומקסימה.
והפליליסט מדויק.
מורידה אותו בבית ,רק כדי לחזור למציאות בבום.
עם דרופ של הביוקר....
אבל לוקח לזה זמן וזה מסתדר
והיום אני כבר יכולה לכתוב על זה
ולהתרפק על הזכרון המוטרף הזה.
מתרגשת בכל פעם שחושבת על זה.
הוויצ'ר שלי
סופ'ש בצפון
הופעה של אינפקטד
היקום לפעמים מוציא אותי מחוץ לזמן.
🪐