צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 8 חודשים. 3 במרץ 2024 בשעה 17:52

לא צריך לצאת עכשו

תכין רגע קפה מתוק ותביא גם וופלים.

כן אלה מהלימון ,של הזקנים.

שב רגע לידי. תדליק סיגריה ונדבר.

תחבק אותי כי קצת קשה לי 

 

לא צריך לצאת עכשיו 

כי אני עייפה וקצת פגועה וההגנות שלי למטה

המחשבות תוקפות והחשש עולה

למדתי להתבונן בו. 

הוא כבר אורח קבע אבל כבר לא משתלט על הבית

 

לא צריך לצאת עכשו

תן לי להקשיב לך ולהביט בך 

לחשוב ,להבין, לברור מילים

כדי שלא ייצא לי עקום ,לוחץ ,דורש .

שלפחד הזה יהיה מקום. כי הוא נוכח.

והערב הוא קצת צועק לי באזנים ... ובבטן.

 

לא צריך לצאת עכשו ,

עזוב אותי מבילויים הערב 

אתן לידיים ללטף אותך,

להטמיע בתוכי את מרקם העור שלך 

את מתווה הגוף שלך.

להשעין אותך אחורה ולהתישב מולך

 

לא צריך לצאת עכשו,בטח לא החוצה

בגדים מיותרים ,גם תכשיטים

גוף לגוף ,עור לעור ,מגע למגע

תן לי רק לנוע מעלייך בגלים של עונג 

להביט מטה אל הפנים היפות האלה שלך

ולהתאהב ,להתאהב,להתאהב...

 

לא צריך לצאת עכשו

תשאר עוד קצת בפנים 

שארגיש שאתה חלק בלתי נפרד ממני

תעטוף אותי . . 

תתכרבל בתוכי.

תנשום לאט ,תנשום עמוק .

 

לא צריך לצאת עכשו

כבר מאוחר וקר ותיכף גם יירד גשם

אז בוא נתכסה בפוך הנעים שלך

תחבק אותי מאחור 

ותן לי להקשיב לנשימות שלך 

עד שארדם גם אני.

 

💕

 

מיו​(לא בעסק) - וואוו! אחד הפוסטים היפים.
לפני 8 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י