יש סרטים רומנטיים שהם כל כך גרועים שזה כמו לצפות בתאונה.
ליהוק גרוע, שחקנים גרועים ועלילה דביקה וטפשית
עם סרטים כאלה ברקע ,הכי כיף להרדם ולשנוץ.
בבוקר ,כל כך נעים להתעורר לחיבוק ולחיוך שלו.
בלי לחץ ,בלי למהר לעבודה או לחזור הביתה . להתכרבל עוד קצת.
הוא קם להכין ארוחת בוקר מפנקת וטעימה. איך הדברים הרגילים האלה נראים לי ממש גדולים ,מוערכים ולא מובנים מאליו. יש הרגשה כיפית של נינוחות נעימה שכזאת.
אני שונצת מול הסרט תאונה הרומנטי הזה בטלויזיה בזמן שהוא יוצא לסידורים.
ואחכ מתארגנים ליציאה. מסיבות באור יום זה קונספט חדש עבורי . אבל זה לגמרי כיף.
לפני זה יושבים אצל החבר עם עוד כמה חברים. השיחה קולחת ומענינת. אני לא מרגישה זרה ואאוטסיידרית. עוד משהו שלא מובן מאליו בעיניי. אני מבינה שהם חבורה ותיקה והדוקה אז אני בעיקר צופה מהצד ,מקשיבה ומתבוננת. יודעת שלוקח לדברים האלו זמן .
משם יוצאים אל המסיבה. לא יודעת למה,היה לי קצת קשה להתחבר לוויב הפעם אבל ניסיתי לבחון את זה.
דוקא שכבת הגילאים היתה כמו שלנו ,אנשים מענינים ,צבעוניים ,נחמדים,רוקדים בהתלהבות ,בהרגשה של חופש והתפרקות.
מדי פעם רקדתי עם בייב שלי וגם קשקשתי עם הנשים ובסהכ נהניתי .
בסוף הסט הרגשתי שאני כבר רוצה ללכת הביתה. זו מן הרגשה של עומס חושי ורצון להתנתק מהכל.
קונדסון שלי כל כך מבין את זה ומכבד . מלווה אותי לרכב ומחבק חזק חזק. יודעת שאתגעגע אליו עוד דקה . נעים לי עוד חיבוק אחרון ועוד נשיקה ומביטה בו חוזר אל המסיבה.
מוזיקה שקטה בדרך הביתה ,חזרה למציאות
עד שגם בבית הכל מתאזן ונרגע.
מרגישה כזה רוגע וסיפוק ,מחייכת מכל תמונה שעולה לי בראש .
לא חושבת על מחר .
עוד יום אחד לעבודה וחופששששש