לביאה סגולה

עברנו שני לילות נפלאים השבוע.

וגם את חלק מיום חמישי. 

והוא יצא לסופש ארוך .רחוק . גם מתקשורת.

קשה לי.

כבר שישי בערב ומרגישה שקשה לי.

בלי לשמוע אותו לפחות פעם ביום אומר 'מה קורה,אהבה שלי?' 

אני יודעת שהוא נהנה

ואני מפרגנת מכל הלב ושמחה בשבילו.

יודעת שעבר עליו שבוע קשה ממש והוא כל כך זקוק להפסקה הזו.

אולי גם ממני.

להתנתק ,להתרחק ,לצלול ולטוס לחלל. 

מנסה להתרכז ביומיום- בישולים ,ארוחת ערב משפחתית ,סרט ,שיחה מענינת 

אבל עכשו בלילה ...מרגישה את הקושי

ומבינה שאלו רק געגועים

אז מפזרת את כל העשן והמחשבות המיותרות

ומחדדת לעצמי - אני מתגעגעת אליו.

אם ככה זה מרגיש נטו געגוע,אז זה קשה ולא נעים..

מחר בבוקר לא אתעצל כמו היום

אקום מוקדם ואלך לים.

שם הראש נקי ממחשבות

והרגליים מתחפרות בחול

והאנרגיה מתקרקעת.

עכשו לישון ולחשוב עליו שם שמח ורוקד ומאושר ולחבק אותו בחלום.