בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שבוע. 15 בנובמבר 2024 בשעה 5:34

זה חודש נובמבר ? 

זו השנה הזו ?

זה הפרויקט בעבודה ?

יש גלגל שחוזר על עצמו בזמן הזה? 

שאני נכנסת למצב אנטיסוציאלי

או תרדמת חורף

או סתם ביץ'-קארמה?.

אני בעיקר מאוכזבת מהכל. לא יכולה לשים את האצבע על מה בדיוק אבל זו התחושה שאני מסתובבת איתה.

ואולי בגלל זה משתקפים מולי עוד ועוד דברים שמאכזבים אותי.

אכזבות גורמות לי להרפות,לשחרר, להתרוקן ולהתרחק .

אני מרגישה שאני לאט לאט מאבדת את טיפת האופטימיות שהיתה לי.

את האמונה בטוב 

את האמונה באהבה. 

וזה מה שהכי קשה לי.

ההבנה שבסופו של דבר - אחיה בבדידות

זה מעלה לי דמעות בעיניים ככה סתם באמצע היום

ואני רוצה להתחבא ולא לצאת יותר . 

מצב קיפודים - מוד על מלא . 

 

Venus in Furs​(מתחלף) - מזדהה מאוד. 💜🌹🦁
משתדל לזכור שהכל זמני וחולף, גם תחושות כאלו. אי אפשר לדעת מה יקרה בעוד דקה, בטח שלא בעוד שנים.
לפני שבוע
לביאה סגולה​(שולטת) - אני מנסה להזכער לעצמי אבל זה מגיע במעגליות כל פעם מחדש והופך להיות כבד .
לפני שבוע
מתיר ייסורים - מזדהה מאוד, כאב הבדידות חורך את הנשמה.. זה היה ליל ירח מלא שהציף את הרגשות בליל אמש.

אוסיף ואומר שלכל רגש כואב יש צד נוסף
פחד מהלא נודע - סקרנות והתרגשות לקראת הרפתקה
ובמקרה שלנו בדידות - עצמאות ויכולת הסתמכות עצמית.


מקווה שהכאב יפוג אצלך ועד אז חבקי את עצמך, האהבה בתוכך היא כל מה שאת זקוקה לו כרגע
לפני שבוע
לביאה סגולה​(שולטת) - כן... הסופר-מון הזה לא עושה לי טוב
מרגיש כאילו העיגול הענק הזה יושב כמו משקולת על הלב.
אני מאבדת את הרצון להיות מסוקרנת ובחוסר ודאות והתרגשות לקראת הבא.
כל בא כזה רק גרם לי יותר להתאכזב,לכאוב
לפני שבוע

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י