צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנתיים. יום שלישי, 21 בינואר 2025 בשעה 16:04

איך פספסתי את זה ? כלומר ,לכתוב על זה ? 

יום חמישי- שוב

הופעה של אינפקטד-שוב

הוויצר ואני- שוב 

ערב משוגע של ריקודים וקפצוצים ומגע  ומוזיקה מטרפת- שוב !!!

 

הבסים והגיטרות החשמליות והביט ...איזה פאקינג ביט !!

והתאורה - מה זה הדבר הזה ? חלליות. 

בתוך כל הדבר בא לי לעשות זום-אין על רגע אחד.

הם שרו את 'שלח לי מלאך' של משינה. כן ,עם הביט והגיטרות.יותר מרגיש שאנחנו נשלחנו אל המלאכים . 

הוויצ'ר מחבק אותי מאחור ונצמד אליי.

הידיים שלו עוטפות אותי והראש שלו צמוד לצוואר שלי.

אני משעינה את הראש אחורה,נהנית מהמגע שלו. מניחה את הידיים שלי על שלו. 

ואז זה הגיע :

'כן,לפעמים הכל נראה אותו דבר

ולפעמים פתאום 

יש רגע... מאושר'

 

חייכתי לעצמי כשהבנתי שזה הרגע המאושר שלי כרגע ,בכאן ועכשו הזה. זה מה שאני מרגישה - אושר.

כל הגוף שלי הוצף באיזה קסם שזרם בורידים.

לפעמים לא צריך יותר מרגע מאושר .

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י