לביאה סגולה

מסדרת את התיק החדש שקניתי למחשב נייד .

מסדרת גם את כל הג'אנק שהצטבר שם.

ממחברת ישנה נופלים שני דפים שלא מחוברים.

אני קוראת את הטקסט וברקע מדונה שרה 

 Love dont live here anymore 

 זה היה תחילת הסוף עם קונדסון. לפני שנה.

ויש לו יומולדת מחר. כמה סמלי שנתקלתי בדפים האלה היום. 

כתבתי לו שם ברכת יומולדת מלאה באהבה ותשוקה , ואחכ העתקתי אותה בכתב יפה יותר לכרטיס ברכה.

עברה שנה והגעגוע לפעמים עולה. 

כבר לא גומר ומשתק  כמו אחרי הפרידה  אבל  מציק . כמו לעבור ליד שיח ולהדקר. 

אני יודעת שהוא עבר הלאה כבר מזמן.

גם אני.

יותר לומדת לאמץ את פילוסופית החיים שלו בקשר להנאה ולהיות ברגע הזה. 

יכולה לחבק את הדברים הטובים שהיו לנו. היו הרבה . הסוף פשוט השאיר טעם רע והפרידה היתה כמו חרב מאוד כואבת ישר ללב. 

נגמר ,עבר. עוד זכרון ,עוד געגוע.