את הדרופ הזה של העייפות
שמביא איתו גם חשש וחרדה . שני ה ח'ח'. צמד חמד.
למדתי להתבונן בזה ולהבין שגם זה יעבור.
עבר שבוע גדוש בטוב . מפגשים עם חברות
מפגשים עם הקבוצה
הופעה מרוממת נפש
והיום גם מסיבת בריכה אי שם בצפון.
אני עייפה . אני יודעת. לא נוסעים למסיבה על שני אופטלגין ואפס שעות שינה.
אבל לאושה יש יוםהולדת וחייב לשמח .
בנסיעה הלוך - צפופים ברכב מאחורה אני מספרת לאיש אחד על מה שקרה השבוע ,החודש ,השנה.
אחר כך הוא יגיד לי שהרגיש קצת כיווץ ואני לא ממש אבין על מה ואז נשקע לשיחה ששמה זרקור ענק על דברים .
המים נעימים בחום הזה.
חיבוקים לחברים שלא ראיתי הרבה זמן.
שונה לי מהמסיבה הקודמת שהיתה טעונה באנרגיה ושמחה וחיבורים מיוחדים.
יוצאת לרקוד ,לנשנש
בעיקר מנסה לשרוד את הערב כי האנרגיות לא בשיא.
הם נכנסים לסבב נוסף בבריכה ואני נמרחת על הכסא. קצת לעצום עינים . קצת.
אוש ואני מדברים ואני מנסה להסביר לו את עמדתי . לא יודעת אם זה יעזור.
כותבת לאחד הידידים שמיציתי ואני עייפה והוא כבר מנסה למצוא פתרונות
'תשתוק ' אני כותבת לו ' רק רציתי לפרוק '
בדרך חזרה יותר שקט . ערפל נוראי ופליליסט שקט של פול טראנק.
עוברת לרכב שלי ומקבלת הודעה - 'רוצה ליווי לנסיעה? '
וואלה סבבה. עוד חצי שעה של חפירות...
עד שמגיעה הביתה ודי ...אין לי כוח
המוח שלי על 240 קמ'ש בסיבובים.
אוספת שארית כוחותיי להכנס למקלחת
ויותר -לצאת ממנה
אני עייפה ...
עדיף שאשן
מחשבות רעות יחכו למחר.