דור האקס שכמוני , בטח זוכר את הפרסומות של הסיגריות ובמיוחד המרלבורו האדום.
תמיד בתמונה או בפרסומת היה איזה טקסני בודד כזה שמסתובב על סוס ואז ליד מדורה או משהו כזה ,עצר ועישן .
מודול הגבריות תחת מעטה של הרס ריאות...😁
אבל איזה מודל שזה...
בצעירותי - כולם עישנו סביבי במשפחה.
הייתי יושבת ומתבוננת בזה .כמו שהתבוננתי על כל דבר.
בטקס הזה של לקרב את הסיגריה לפה ,להדליק עם מצית או גפרור והלהבה הענקית עם השאיפה הראשונה,הנשיפה שמשנה את ההבעה בפנים . איך שנשים עישנו ,איך שגברים. היד שמכסה את הלהבה שלא תכבה ...
הסיגריה בין האצבעות או מונחת במאפרה ועשן שמסתלסל.
הריכוז הזה בעישון ,הפוקוס של המבט ,המחשבה לחלקיק שניה .
וואו ,בחיי,שהייתי ילדה מוזרה...
ואז התבגרתי וכשזה היה טרנד לשנוא עישון - גם אני שנאתי ואז הריח הפריע לי.
החוקי לשעבר עישן ,לעיתים זה הפריע לי ולעיתים לא.
בכלל ,לא ממש מפריע לי שמעשנים לידי. התרגלתי לחזור הביתה ממועדונים מריחה כמו מאפרה. שיער עם ריח בלתי נסבל.
גם אני עישנתי מדי פעם. בתיכון ,בצבא וגם אחרי הגירושין .
קצת סיגריות ,קצת וויד,מה שיש כל עוד זה חברתי.
אולי בגיל שלי כבר פחות אכפת מהבריאות של הריאות. מה זה כבר עוד שכטה ,פחות שכטה.
הערב ,הוא מדליק סיגריה והנשימה שלי נעתקת,פתאום פלאשבק לעבר ,לרגע ,להתבוננות, לריכוז ,לתנועה של היד ,לשינוי בפנים
רק ש...פאק ! הפעם זה בא עם טון של סקס אפיל והאימפקט למוח - overwhelming.
זה הרגיש כמו סשן מנטלי .
לרגע אחד ,כשהוא היישיר מבט למצלמה ,חיכיתי לפקודה ואז ניערתי את עצמי במחשבה והמשכנו לדבר.
עכשו תוהה . מה אם כן ? ...