מדברת עם הגדולה שלי בטלפון
ולפתע היא אומרת משהו לא ברור
חשבתי שאולי ראתה תאונה ונבהלה
אבל לא - היא עשתה תאונה
ואני שומעת את הצניחה של הקול שלה
'שיט...אמא ...נכנסו בי...מישהי ...ואוטובוס...'
רגע לפני שחטפתי דום לב והווליום של הקול שלי עלה באוטומט להאשים אותה שהיא לא שמה לב כי קשקשה בטלפון איתי....
עברתי לידני.
נשמתי עמוק .
בקול הכי רגוע ,שאלתי אם היא בסדר קודם כל.
שתסביר לי מה קרה
שתצא מהרכב ותצלם
שתיקח פרטים
ולנשום ויהיה בסדר והיא לא אשמה
ואני בדרך.
לוקח נצח להגיע עד לשם או פשוט כמה דקות שנראות כמו נצח
היא בסדר ,קצת מטולטלת ,כולם כבר התפזרו והיא נשארה שם עוד כמה רגעים.
אני עוטפת אותה בחיבוק,מרגיעה שוב
הנזק רק לרכב ,לא בגוף
אבל קצת ברגש .
אחכ בבית ,יושבות בסלון ואני פתאום מרגישה איזו רעידה קטנה בגוף
מסתבר שנבהלתי ממש קודם
הסוויץ' היה מחייב
המאמץ הזה להשאר רגועה
ולא להכנס לאוטומטים מיותרים.
מרגישה שניורונים חדשים התחווטו במוח.
זה קשוח.