לפני 6 שנים. 24 ביולי 2018 בשעה 9:49
בין בליל המציאות הנחווית מדי יום
מרגישה נסחפת ולא תמיד בשליטה
על הזמן,על הרצונות שלי,על רשימת המטלות.
כן,הייתי רוצה לחזור ב 16:00 הביתה,להשליך הכל ולצאת לשבת בים.
למה זה לא קורה?
כי תמיד יש משהו אחר שקורה.
עבודה,בית,ילדים,התחייבויות.....
אפילו בחודש אבטלה המסכן שהייתי,הייתי עסוקה בסידורים.
מסיבת יום ההולדת קרבה ובאה.
מתוכננת להיות מושחתת.
ואיפה אני בכל זה?
לסשן שוב מישהי? לצפות באחרים?
בדרך כלל במסיבות כאלה אני עפה כשמתחיל האקשן
כי אני לא יכולה להשתתף וזה מתסכל אותי.
פעם הייתי נשארת ומתעצבנת.
היום למדתי להגיד יפה שלום.
אבל הפעם זו מסיבה שלי. אז אחרים יתפרעו או שלא,אבל מבחינתי לנשק מישהו/ מישהי אחרת זו התפרעות
ומה תהיה התגובה אחר כך?
האם יאפשר? ישחרר? ישתתף בעצמו?
או שהכל יחזור אליי בבום.
כל כך הרבה דברים לא ברורים שזה מתסכל נורא.
בינתיים מותר לי לחלום לא?
