איזו מסיבת סדום שזו היתה!
היום עבר לו על חצי קלאץ' והתבעסתי כרגיל שאין לי מה ללבוש.
אני אישה,אף פעם אין לי מה ללבוש
זה לא פיזי,זה פסיכולוגי :)
בסוף הוחלט לאחר התיעצות עם חברות (אלא מי?) על שמלה אדומה !
נעלים לא גבוהות ונוחות ואנחנו כבר בדרך תל אביבה.
דאגתי לבדוק דופק אצל הכלבלבון ממסיבת יום ההולדת והסתבר שהוא ישמח לבוא.
פגשנו אותו וחברות אהובות בכניסה.
נשיקות חיבוקים וכבר אנחנו בפנים.
המקום לא מפוצץ,מוזיקת רוק ברקע ועוד פרצופים מוכרים.
עוד נשיקות,עוד חיבוקים
ואפילו שניים שקשקשתי איתם בעבר ,מפתיעים אותי וניגשים להגיד שלום.
הם מבקשים סשן ואני מסבירה שאחרי הבחור,הם בתור.
מפה לשם,מישהי שואלת אם תוכל להשאיל אותו לסיבוב.
חשבתי שהם מכירים ועולים לעשן. להפתעתי,אחרי כמה דקות ראיתי אותה מסשנת אותו.
זה פאקינג הוריד לי לגמרי. ממש איכזב. לא יודעת למה. אולי כי אני רכושנית. אולי הייתי צריכה לשים לו קולר למסיבה.הרגיש לי לא במקום.
אני שואלת את אוש אם מתכוון לסשן ושנינו מחפשים מקום.אין הרבה אפשרויות. מעלים רעיון לסשן ביחד. לקשור את אושה והכלבלב שסיים את הסשן הקצר.
בסוף נבחר העמוד.על הבמה.מול כולם. במרכז המועדון.
נושמת. מתגברת על חרדות ביצוע קשות.
אני מורידה לו חולצה ואוש קושר את שניהם במותניים ובידיים.
הידיים של אושה סביב הצוואר שלו והם צמודים וביניהם העמוד.
סימני שריטות אדומים בגב שלו צובטים לי קצת בנים השולטת שבי אבל אני מתחילה את הסשן,עם הכלים שלי ושל אוש.
תופסת אומץ גם למעוך לו את הביצים וצופה בו גונח בכאב.
הבחור סופג ואני שמה לב שאנשים עומדים ומסתכלים.
אחד אפילו ניגש אליי ולחש לי שלא ארחם עליו כי עם הקודמת הוא ספג.
הליבידו שלי מתאבד מהקומה ה200.
הסשן ממשיך ועוד הצלפות ועוד ספנקים ושריטות. אבל אני כבר לא שם.
מורידה הילוך.נותנת לו לשתות ומבקשת מאוש לשחרר.
חיבוק,הרגעה,בדיקה שהכל בסדר וחזרה אל החברים ואל הזוגי לחיבוק.
אנשים מתפזרים בין סשנים למבוך ואין כל כך איפה לשבת. אז עומדים.
צוחקים עם חברות קרובות,צופים בעוד סשן של סאב מנוסה ואמיץ ביותר.
באיזה שלב מרגישה שמספיק לי. לא מוצאת את הנשלט השני שרצה סשן ומחליטים ללכת הביתה.
סקס מעיף לכוכבים לסיום הערב
סוגר את פינת החרמנות.
חטאים אחרונים כבר אמרתי.