לעיתים אני תוהה כמה באמת אנחנו מצ'פרים את עצמנו ולא מדברת על עוד משולש פיצה מדברת על מתנה אמיתית לעצמנו, כזאת שמשאירה אותנו עם לב פועם ונשימה רוטטת.
עבורי זה ספרים. אני מאלו שחוטפות אורגזמה מסטימצקי או צומת ספרים. אם הייתי יכולה, הייתי בונה בבית חדר שלם שהוא ספריה. עם ספה רכה ומזמינה ותאורה רכה וחיה בחדר הזה רוב היום.
אולי הייתי צריכה להיות ספרנית בכלל.
מה עוד אני אוהבת להעניק לעצמי? בעיקר שקט. לבד. לתת למוח להוריד אנרגיות ושאף אחד לא ידבר איתי. זו מתנה.
המתנה הכי גדולה עבורי היא מוזיקה. אני כל כך אוהבת לרקוד. מגיל קטן ואני כבר בת 42. אולי יחשבו שזה כבר פתטי לאהוב לרקוד בגיל הזה. לעצום עינים על הרחבה ולרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותי.
כי אני רוקדת עבורי ולא כדי למשוך תשומת לב.
לעיתים הזוגי שואל אותי מה לקנות לי. הוא יודע שאני לא אוהבת הפתעות. לאחרונה אני מבקשת זמן זוגי איתו, כי את כל השטויות האחרונות אני מזמינה לבד מאלי אקספרס.
אבל זמן הוא מצרך נדיר וזוגיות צריך לתחזק.
