שקלתי אם לחלק לחלקים את הפוסט,אבל החלטתי שלא. זה הולך להיות ארוך. Brace yourself.
נתחיל בזה שהוא יודע לא להפתיע אותי. הזוגי שלי. יודע שאני שונאת הפתעות. שונאת. זה מכניס אותי ללחץ.סטרס ממש. אז כמה ימים לפני המסיבה שיצא לי כל החשק ממנה בגלל הארגון שלה,הוא אומר לי,אני מארגן לכן צעצועים.
הרמתי גבה,צעצועים?
כן. צעצועים ואז הוא שולח לי תמונות.
וואו,שווים ביותר ,אני מאשרת.משניים נשאר אחד ואחרי שיחת הבהרה בוואטסאפ,הוא יודע בדיוק את מקומו ותפקידו.
יום המסיבה. לחץ אטומי.
למה? ככה.כי ככה אני.
איך נרים את כל הדברים ללופט,נספיק לסדר? אני אספיק להגיד שלום לכולם? יספיק האוכל?
תספיק השתיה? אני נראית בסדר?
הצעצועון מגיע ועוזר לנו להעלות. הוא מתוק אמיתי ויש קליק במיידי.
כולם עוזרים בסידור המקום ואורחים ראשונים מגיעים.
הצעצועון מצווה להכנס לחדר הפנימי ולהתפשט. לובש חוטיני ונעלי ספורט ומסיכה כמו של קט-וומן. אהבתי ,זה משעשע אותי. הוא מקבל הוראות להשאר מאחורי הבר ולשרת את האורחים.
במהלך הערב יחטוף כמה ספאנקים על בלגן בבר ויטייל עם קופסת שלוקים לקירור האורחים.
בינתיים נשיקות וחיבוקים. אני כל כך שמחה לראות את כולם. מאוד מעריכה שהגיעו לחגוג.
מצטלמות יחד ועם הבעלים ,העיקר שתהיה מזכרת.
בהמשך הערב,קוראות לכולם . מדליקים נרות על קאפקייקס ,מברכים ומתרגשים.
אני לוקחת מישהי לחדר הג'קוזי והיא עוזרת לי להחליף בגדים וזה סיפור בפני עצמו אותו נספר בפעם אחרת.
יוצאת חזרה בבגדי פטיש,נוחים יותר שמכניסים אותי לאוירה,מושכת את הצעצועון מהצוואר אל החדר 'האדום',נצמדת אליו לרגע,שואלת אם הכל בסדר ומה מילת הבטחון,הוא עונה ואני ומורידה אותו על ארבע.
הוא מנשק את רגליי ואני צועקת עליו שחיכיתי יוצר מעשר דקות לכוס מים ועל זה הוא יחטוף. קשורת אותו לשולחן ומתחילה לעבור על גופו. בודקת איפה יותר רגיל,איפה פחות.
מחממת את המקומות,מדגדגת והוא מתפתל. אני רושמת את הרגישות הזאת בראש ומתחילה לבדוק כמה הוא יכול לספוג.
משתעשעת בגוף שלו בכאב ועונג.
המוסיקה מחרידה וכל פעם משנים וזה קצת מוציא מריכוז. החדר מתמלא ומתרוקן ובסופו של דבר נשארים קומת אנשים שיושבים בשקט בריכוז ונהנים.
אני מנסה לטפטף שעווה,הוא מפחד. שואלת אם זה גבול אדום,אומר שלא.מבקשת שיסמוך עליי והוא סומך. הלב שלי מחסיר פעימה בכל פעם שנותנים בי אמון כזה.
אני מתחילה ומבינה שזה באמת קשה לו. מפסיקה את השעווה וממשיכה עוד קצת לסשן.
מחייכת לעצמי שלימדתי אותו קצת משמעת ,שיפסיק לזוז וישתוק. אני מסיימת את הסשן ומחבקת אותו. הוא עם חיוך ענקי. שנינו מתישבים על הספה ליד ,אני נשענת עליו והוא מלטף אותי.
אחרת עושה לי מסג' ברגליים ואני בשמיים. חברות באות והולכות, חיבוקים ונשיקות. אני לא יוצאת החוצה למינגלינג. כיף לי פה. בחדרון ליד יש עוד סשנים . אנשים יצירתיים.תענוג.
אני פוקדת על הצעצועון לשבת על הרצפה ולעשות מסג' ברגליים לחברה טובה. היא עפה על זה לגמרי ונראה שגם הוא.
היה לי חשוב שיהיה בהשגחתי . עבד בדסמי ולא לצורך מיני חופשי לכל באי המסיבה. חשוב לי שיהיה מוגן תחת אחריותי וכך היה.
הגבוה שלי מחכה לתורו. אני מפשיטה אותו מהחולצה ומושיבה על כסא. גאג בפה והנרות כבר בידיי. מטפטפת עליו שעווה והוא מתפתל.
לאחר מכן משכיבה אותו על השולחן וממשיכה את הסשן. הגוף החלק ,הארוך,המוכר שאני כל כך נהנית לסמן,לחוש,לגעת,לגרות ולהכאיב.
מולי חברה אחרת לוקחת את הנשלטת לסשן,נותנת לה בדיוק את מה שהיתה צריכה ואני לומדת ורושמת בראש.
מימים זוג חברים משתעשע בספאנקים ובתוך כל זה אני מרוכזת בסשן. באיטיות ממשיכה,מפסיקה וממשיכה. מעלה כל פעם את הסף.
מותחת את הגבולות. מחדירה אצבע לפה שלו והוא מוצץ.לאחר כן מעבירה אותה על גבו,חורצת עוד שורה אדומה בעור הלבן הזה.
מסיימת את הסשן ומכריחה אותו לשבת על ספסל מולי. מחבקת אותו. אני יודעת שקשה לו עם זה ובכל זאת,זה יותר עבורי מאשר עבורו.
אנחנו יוצאים חזרה לחלק המרכזי ואני מחליפה לשמלה שבאתי איתה ונזרקת על אחת הספות לשיחה עם חברה.
הצעצועון מקבל רשות להתלבש ומצטרף אלינו לשיחה על בדסמ,אוכל וסמים.
הערב נגמר ואני תשושה וחרמנית.מגיעים הביתה ,כוס קפה סוגרת בדיוק את הפינה.
נכנסת למיטה שבורה וגמורה,אין לי אפילו כוח לנשיקה.לוקח לי יומיים להתאושש מהערב הזה.
נהניתי מכל רגע.
נשאר לי בפה געגוע קטן למשהו שרציתי ולא קרה.
אולי יקרה בהמשך ואולי לא.
החיים מפתיעים תמיד.
