צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 5 שנים. 15 באוגוסט 2019 בשעה 15:42

מה אתה רוצה ?

מה?

שאני אוריד אותך על הברכיים?

אצרח אלייך שאלות

ואתה תרעד ותגמגם

אתה רוצה שאנחית לך סטירה על הלחי

ואז על הלחי השניה?

מה אתה רוצה ?

שאקלל אותך?

שאומר לך שאתה אפס

אפס מאופס

קטן ,שפל, לא שווה כלום

שלעולם לא מגיע לך שולטת כמוני

שאתה שווה את האבק שלרגליי

שאתפוס בראשך ואוריד אותך אל נעליי?

אתה רוצה שאכריח אותך ללקק את  הנעליים שלי?

אתה רוצה שאחר כך אעמיד אותך ואחטיף לך בביצים?

שאצחק על הזין שלך?

שאצחק עלייך?

 

מה אתה רוצה?

מה אתה בעצם רוצה ?

מה?

שאשפיל אותך עד עפר ?

 

לך תזדיין,אצלי זה לא יקרה.

אני לא שולטת כזאת.

אני לא בן אדם כזה.

כשאני מביטה בנשלט שלי,

אני רוצה להרגיש אותו עורג בציפיה.

אני רוצה להרגיש את האמון שלו בי

את ההתמסרות.

זאת שליטה בעיני.

 

 

משוטט...​(נשלט) - יא מדהימה אחת! אחת ויחידה!
לפני 5 שנים
מעוך​(נשלט) - אוחחחח איזה פוסט יפה אבל יש משהו אחד שלא חשבת עליו.... מה אם הנשלט עורג בציפייה להיות בסופו של דבר אבק לרגלייך?
עיסת דבק/אבק לסוליות שלך אבל אחד ויחיד כזה....? אחד שפיזית אבל לא ככה מבחינת התייחסות. בהתייחסות מנטלית תחשבי על זה... הדביקי ששלך ורק שלך.... מה אז?
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י